הקיבוץ הארצי השומר הצעיר – הבדלי גרסאות

==קוים אידאולוגים==
תנועת הקיבוץ הארצי התאפיינה במספר עקרונות אידאולוגיים:
;קולקטיביות רעיונית ופוליטית : יחסית לתנועות קיבוציות אחרות, הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין הקיבוצים החברים בה, הן בתחום הפוליטי (הצבעה ופעילות למען מפ"ם) והן בתחום הקיבוצי - שמירה על מנגנונים [[שיתוף|שיתופיים]] שונים בכל קיבוצי התנועה. יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות יתר בקיבוצי התנועה בעיקר אחרי המפנה השמאלני להערצת [[ברית המועצות]] שיזם יערי ב-1939 לחיזוק מעמדו לעומת [[יעקב חזן]], מפנה שהצליח להשלים רק ב-1948 באיחוד עם [[הקיבוץ המאוחד]]. הערצה זו היתה חסרת-הגיון והצדקה הן משום שמאז שנות ה-20 מתחו יערי וחזן ביקורת קשה על הדיקטטורה הסטאליניסטית מתוך ידיעתה שהיתה להם ממקורות שונים כגון חברי התנועה שברחו משם, והן משום שהם עצמם סילקו את מעריציה מתנועתם. ההשמאלה הצליחה בזכות תמיכת סטלין בהקמת המדינה, אבל עד מהרה הוא חזר לאנטי-ציונות וב-1953 גרמ מפנה זה שלו למשבר חמור ב[[קיבוץ הארצי]], שני המנהיגים נזקקו לסילוק מאות צעירים שמאלנים כדי להחזיר לעצמם את ההגמוניה ושורה של קיבוצים סבלו קשות מהסילוק הזה.<ref>ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ, פרק 2</ref>
;ערבות הדדית בין קיבוצית : בתנועת הקיבוץ הארצי הייתה נהוגה ערבות הדדית מלאה בין הקיבוצים החברים בתנועה. במקרה של בעיות כלכליות בקיבוץ מסוים, שאר קיבוצי התנועה נחלצו לעזרתו.
ב[[שנות ה-90]] ובעשור הראשון של המאה ה-21 נשחקו עקרונות אלה, יחד עם השחיקה הכוללת בערכי הקיבוצים.
משתמש אלמוני