שדה אילן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 15:
הגרעין המייסד של המושב, שכונה "מצפה הגליל", הוקם בדצמבר [[1936]]{{הערה|{{הצופה||מצפה הגליל|1940/04/28|00701}}}} על ידי יוצאי [[הולנד]] ו[[גרמניה]], שקבלו הכשרה בהולנד. לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה ב[[כפר גדעון]]. בתחילת ינואר 1940 עלה חלוץ של הגרעין ל[[חוות השומר]] כדי לעבד את אדמות [[נטעים (אגודה)|נטעים]] ופיק"א ב[[אילניה|סג'רה]], על פי חוזה חכירה זמני עם [[פיק"א]], בעקבות בקשת תושבי סג'רה שהאדמות ייושבו בידי גרעין דתי{{הערה|{{הצופה||הפועל הדתי יחיה שממות סג'רה|1940/01/19|00107}}; {{הצופה||המשך|1940/01/19|00406}}{{ש}}{{דבר||חכרו אדמה בסג'רה|1940/01/21|00306}}{{ש}}{{הצופה||כיצד מודיעים...|1940/01/29|00307}}}}.
 
ב[[מלחמת העצמאות]] השתתפו אנשי מצפה הגליל בהדיפת התקפה בסוף מרץ 1948{{הערה|{{הצופה||מגיני מצפה הגליל הדפו התקפה|1948/03/29|00410}}}} וב[[קרבות סג'רה]] ביוני 1948{{הערה|{{הצופה|ב. ינאי|מצפה הגליל עמדה במבחן האש|1948/06/24|00202}}}}. שניים מחברי הגרעין נפלו בקרבות ביולי 1948{{הערה|{{הצופה||אנו עומדים דום על קברם של חברינו|1948/07/15|00204|||Ad}}{{ש}}{{הצופה|ראובן פאלק|זכרון לנופלים|1948/07/29/3/Ar00304}}{{ש}}{{הצופה|יוסף בר|שמעון שטרן הי"ד|1948/07/25|00303}}}}. הנשים והילדים פונו למשך הקרבות ל[[שדה יעקב]]{{הערה|{{הצופה|יוסף וואלק|באיזור הקישון|1948/07/06|00302}}}}. בתי המקום נפגעו בקרבות, אולם לא הוחל בשיקום ממשי, בגלל שהנקודה היתה צרה מלהכיל את החברים ואנשי הגרעין המתינו בציפייה לעבור ולהקים יישוב קבע במקום קרוב{{הערה|{{הצופה|פנחס רוזנבליט|מסע בצפון|1948/11/16|00203}}}}.
בשנת [[1949]] בסיוע [[הפועל המזרחי]] ו[[הסוכנות היהודית]], עבר המושב למיקומו הנוכחי, ממזרח ל[[כביש 65]], כשלושה קילומטר דרומית ל[[צומת גולני]]. במושב התגוררו אז כ-35 משפחות עם כ-40 ילדים{{הערה|{{הצופה||בגליל התחתון|1949/07/31|00311}}}}. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב [[מאיר בר אילן]]{{הערה|{{הצופה|איזיק|חג משולש בשדה אילן|1949/12/08|00303}}}}, על פי ביטוי מה[[משנה]] בתחילת [[מסכת שביעית]]{{הערה|{{משנה|שביעית|א|א}}}}.
 
בשנת [[1949]] בסיוע [[הפועל המזרחי]] ו[[הסוכנות היהודית]], עבר המושב למיקומו הנוכחי, ממזרח ל[[כביש 65]], כשלושה קילומטר דרומית ל[[צומת גולני]]. במושב התגוררו אז כ-35 משפחות עם כ-40 ילדים{{הערה|{{הצופה||בגליל התחתון|1949/07/31|00311}}}}. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב [[מאיר בר אילן]]{{הערה|{{הצופה|איזיק|חג משולש בשדה אילן|1949/12/08|00303}}}}, על פי ביטוי מה[[משנה]] בתחילת [[מסכת שביעית]]{{הערה|{{משנה|שביעית|א|א}}}}.
 
במושב נמצאת תחנת הזנקה של [[מגן דוד אדום]] הכוללת [[אמבולנס]] לטיפול נמרץ המשרת את אזור [[צומת גולני]] ויישובי הסביבה.