שדה אילן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
'''שדה אילן''' הוא [[מושב]] [[דת|דתי]] ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]] בין [[צומת גולני]] ל[[כפר תבור]] בסמוך ל[[אילניה]], השייך ל[[מועצה אזורית הגליל התחתון]].
==סג'רה==
הגרעין המייסד של המושב, שכונה "מצפה הגליל", הוקם בדצמבר [[1936]]{{הערה|{{הצופה||מצפה הגליל|1940/04/28|00701}}}} על ידי יוצאי [[הולנד]] ו[[גרמניה]], שקבלו הכשרה בהולנד. לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה ב[[כפר גדעון]]{{הערה|{{דבר||ארגון חקלאי ד' בכפר גדעון|1939/10/22|00507}}}}. בתחילת ינואר 1940 עלה חלוץ של הגרעין ל[[חוות השומר]] כדי לעבד את אדמות [[נטעים (אגודה)|נטעים]] ופיק"א ב[[אילניה|סג'רה]], על פי חוזה חכירה זמני עם [[פיק"א]], בעקבות בקשת תושבי סג'רה שהאדמות ייושבו בידי גרעין דתי{{הערה|{{הצופה||הפועל הדתי יחיה שממות סג'רה|1940/01/19|00107}}; {{הצופה||המשך|1940/01/19|00406}}{{ש}}{{דבר||חכרו אדמה בסג'רה|1940/01/21|00306}}{{ש}}{{הצופה||כיצד מודיעים...|1940/01/29|00307}}}}. בשנה הראשונה חיכו המתיישבים לסיוע של המוסדות המיישבים של הגיע, ובעקבות זאת עלו מחשבות לעזוב את סג'רה{{הערה|{{הצופה||הכזאת היא עזרת המוסדות לגליל|1940/11/14|00309}}}}, אולם לבסוף הם נשארו עד [[מלחמת העצמאות]].
ב[[מלחמת העצמאות]] השתתפו אנשי מצפה הגליל בהדיפת התקפה בסוף מרץ 1948{{הערה|{{הצופה||מגיני מצפה הגליל הדפו התקפה|1948/03/29|00410}}}} וב[[קרבות סג'רה]] ביוני 1948{{הערה|{{הצופה|ב. ינאי|מצפה הגליל עמדה במבחן האש|1948/06/24|00202}}}}. שניים מחברי הגרעין נפלו בקרבות ביולי 1948{{הערה|{{הצופה||אנו עומדים דום על קברם של חברינו|1948/07/15|00204|||Ad}}{{ש}}{{הצופה|ראובן פאלק|זכרון לנופלים|1948/07/29|00304}}{{ש}}{{הצופה|יוסף בר|שמעון שטרן הי"ד|1948/07/25|00303}}}}. הנשים והילדים פונו למשך הקרבות ל[[שדה יעקב]]{{הערה|{{הצופה|יוסף וואלק|באיזור הקישון|1948/07/06|00302}}}}. בתי המקום נפגעו בקרבות, אולם לא הוחל בשיקום ממשי, בגלל שהנקודה היתה צרה מלהכיל את החברים ואנשי הגרעין המתינו בציפייה לעבור ולהקים יישוב קבע במקום קרוב{{הערה|{{הצופה|פנחס רוזנבליט|מסע בצפון|1948/11/16|00203}}}}.
==בנקודת הקבע==
בשנת [[1949]] בסיוע [[הפועל המזרחי]] ו[[הסוכנות היהודית]], עבר המושב למיקומו הנוכחי, ממזרח ל[[כביש 65]], כשלושה קילומטר דרומית ל[[צומת גולני]]. במושב התגוררו אז כ-35 משפחות עם כ-40 ילדים{{הערה|{{הצופה||בגליל התחתון|1949/07/31|00311}}}}. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב [[מאיר בר אילן]]{{הערה|{{הצופה|איזיק|חג משולש בשדה אילן|1949/12/08|00303}}}}, על פי ביטוי מה[[משנה]] בתחילת [[מסכת שביעית]]{{הערה|{{משנה|שביעית|א|א}}}}.
בשנת 1960 קיבל המושב תוספת קרקע מהקק"ל להשלמת המכסה{{הערה|{{דבר||מכשירים 5000 דונם בגליל התחתון|1960/07/19|00409}}}}. בראשית שנות ה-60 חובר המושב לרשת החשמל הארצית, לאחר שה[[גנרטור]] ששימש את המושב יצא מכלל פעולה{{הערה|{{מעריב||תכנית חשמול בגליל התחתון|1960/11/06|00700}}{{ש}}{{מעריב|צבי לביא|בת שישים ושתיים לחשמל|1962/09/20|01200}}{{ש}}{{מעריב||מושב שדה אילן הואר בחשמל|1962/09/25|01422}}}}. כשאר היישובים באיזור הגליל התחתון, סבל שדה אילן מחוסר מים וממצב כלכלי קשה. בשנת 1963 הוחלט להשיב את המושב, יחד עם המושבים השכנים, לטיפול מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית{{הערה|{{דבר||חמישה מושבים הוחזרו לטיפול מחלקת ההתיישבות|1963/04/28|01912}}}}.
במושב נמצאת תחנת הזנקה של [[מגן דוד אדום]] הכוללת [[אמבולנס]] לטיפול נמרץ המשרת את אזור [[צומת גולני]] ויישובי הסביבה.
| |||