שדה אילן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
==בנקודת הקבע==
בשנת [[1949]] בסיוע [[הפועל המזרחי]] ו[[הסוכנות היהודית]], עבר המושב למיקומו הנוכחי, ממזרח ל[[כביש 65]], כשלושה קילומטר דרומית ל[[צומת גולני]]. במושב התגוררו אז כ-35 משפחות עם כ-40 ילדים{{הערה|{{הצופה||בגליל התחתון|1949/07/31|00311}}}}. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת [[אבן פינה]] ל[[בית כנסת]] ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב [[מאיר בר אילן]]{{הערה|{{הצופה|איזיק|חג משולש בשדה אילן|1949/12/08|00303}}}} ובדומה לשם העברי של סג'רה - "אילניה"{{הערה|{{דבר||הביוגרפיה של סג'רה|1974/02/26|01101}}}}, על פי ביטוי מה[[משנה]] בתחילת [[מסכת שביעית]]{{הערה|{{משנה|שביעית|א|א}}}}. לאחר מספר שנים הצטרפו למושב כ-10 משפחות במסגרת התנועה [[מן העיר אל הכפר]]{{הערה|{{מעריב|משה דוכס|קופסאות לבנות מתמוטטות|1954/10/29|00615}}}}. לאחר זמן לא רב התברר שהבתים נבנו בצורה רשלנית, שלושה בתים התמוטטו בסופת גשמים ובתים אחרים שקעו{{הערה|{{מעריב||התמוטטו בתים במושב|1954/11/25|00300}}}}. התושבים נאלצו לקחת הלוואות כדי לשפץ את הבתים{{הערה|{{מעריב|י. כנרות|הסוכנות בונה בתים על כרעי תרנגולת|1956/03/23|00600}}}}.
בשנת 1960 קיבל המושב תוספת קרקע מהקק"ל להשלמת המכסה{{הערה|{{דבר||מכשירים 5000 דונם בגליל התחתון|1960/07/19|00409}}}}. בראשית שנות ה-60 חובר המושב לרשת החשמל הארצית, לאחר שה[[גנרטור]] ששימש את המושב יצא מכלל פעולה{{הערה|{{מעריב||תכנית חשמול בגליל התחתון|1960/11/06|00700}}{{ש}}{{מעריב|צבי לביא|בת שישים ושתיים לחשמל|1962/09/20|01200}}{{ש}}{{מעריב||מושב שדה אילן הואר בחשמל|1962/09/25|01422}}}}. כשאר היישובים באיזור הגליל התחתון, סבל שדה אילן מחוסר מים וממצב כלכלי קשה. בשנת 1963 הוחלט להשיב את המושב, יחד עם המושבים השכנים, לטיפול מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית{{הערה|{{דבר||חמישה מושבים הוחזרו לטיפול מחלקת ההתיישבות|1963/04/28|01912}}}}.
| |||