מבצע פרקופ – הבדלי גרסאות

'''מבצע פרקוף''' נערכהנערL במהלך [[מלחמת העולםהאזרחים הראשונהברוסיה]] בתאריכים [[7 בנובמבר]] [[1920]] - [[17 בנובמבר]] [[1920]] על ידי [[הצבא האדום]] נגד [[הצבא הלבן]]. כתוצאה מהמתקפה חודש המשטר הסובייטי ב[[חצי האי קרים]] ושרידי הצבא הלבן פונו דרך הים ל[[טורקיה]]. בהסטוריוגרפיה הסובייטית הקרבהמבצע סימן סיום מלחמת האזחרים.

בראש החזית הדרומית הועמד [[מיכאיל פרונזה]]. ברשותו היו צבא הפרשים ה-1 (בפיקוד [[סמיון בודיוני]], צבא הפרשים השנייהה-2 (בפיקוד פיליף מירונוב) , הארמיה ה-4 (בפיקוד ולדיסלב לזרביץ'), האמריה ה-6 (בפיקוד אבגוסט קורק) וארמיה של [[נסטור מכנו]] (בפיקוד סמיון קרטנקי). בסך הכול רוכזו כ-146 כוחותאלף חיילים בחיל רגלים, 40 אלף פרשים, 985 תותחים.

בפיקוד [[פיוטר ורנגל]] היו כ-40 אלף חיילים וכ-213 תותחים. לצורך חיזורחיזוק ההגנה נבנה קו ביצורים שכלל ביצורים באורך של כ-11 ק"מ שסגרו כניסה יבשתית לחצי האי קרים. לצורך הגנת האזורים הפנימיים של חצי האי כ-6 אלף חיילים הועברו מהחזית.

הצבא בפיקוד פיוטר וראנגל אורגן כדלקמן:

בליל [[8 בנובמבר]] יחידות של הארמיה ה-6 החלו בחציית המכשול המימי תוך מסע רגלי במים רדודים וקרים באורך של כ-8 ק"מולאורמ. לאור יום 8 בנובמבר הם כבשו שטחים ביבשה. במקביל, החל המתקפה חזיתית על קו הביצורים. מתקפה זו לא הניבה תוצאות. לחמרת, 9 בנובמבר יחידות פרשים בהיקף של כ-7 אלף פרשים עברו את המכשול במים רדודים ונתנו תגבורותתגבורת משמעויתתמשמעותית לכוחות רחילחיל רגלים שכבר רוכזו בישבה. במהלך היום הצבא האדום הצליח לפרוץ את הקו הביצורים הראשון והתקרבווהתקרב לקו הביצורים השני. במהלך מספר ימים נערכו קרבות בקו הביצורים השני ובסופו של דבר גם הוא נפרץ למרות התנגדות חזקה של כוחות הצבא הלבן אך לצבא אדום הייתה עדיפות מספרית ברורה ויכולת להביא יחידות חדשות לשדה המערכה. ב-[[13 בנובמבר]] [[1920]] ביחידותיחידות הצבא האדום נכנסו ל[[סימפרופול]] הנמצא במרכז חיצתחצי האי. עד ל-[[17 בנובמבר]] נכבשו ערי הנמל ומאבק מזוין הסתיים.

[[קובץ:White army departure.jpg|שמאלימין|ממוזער|200px|אוניות הצבא הלבן בעזיבת חצי האי קרים]]