הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי קידר (איש מודיעין)"

←‏המעצר והמשפט: הגהה ועריכה קלה
(←‏רצח קליין: הגהה קלה)
(←‏המעצר והמשפט: הגהה ועריכה קלה)
ב-[[28 בנובמבר]] [[1957]] נחת קידר ב[[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד]] ונעצר מיד כאשר ברשותו רוב הכסף שנשדד. המעצר היה בהוראתו של [[איסר הראל]], ששימש אז כראש "[[המוסד]]" וה[[שב"כ]] (הוא כונה בתפקיד כפול זה בשם "הממונה על שירותי הביטחון"). הראל לא היה מודע לשליחותו של קידר, שהייתה באחריות אמ"ן, אך הוכנס לסוד העניין מיד כשהתגלו דבר הרצח של קליין והיעלמותו של קידר. קידר הוחזק בבית אריזה ב[[פרדס]] במקום לא ידוע במשך שלושה שבועות. ב-[[16 בדצמבר]] הועבר ל[[בית סוהר איילון|כלא רמלה]], שם הוחזק בתא בודד כשהוא נתון ב[[מעצר מנהלי]] ל-180 יום בהתאם לצו שיפוטי. [[כתב אישום|כתב האישום]] בגין הרצח בארגנטינה הוגש נגדו לפני תום 180 הימים.
 
עד לחודשחודש יוני [[1958]], לא ידע איש ממשפחתו של קידר על מעצרו. ידידה שלו נזדמנה לכלא כדי לבקר אסיר אחר וקידר צעק לעומתה כי תתקשר לד"ר רודי ותמסור לו כי מוט'לה נמצא בכלא. כשנודע דבר המעצר לד"ר רודי, הוא פנה לעו"דלעורך דין על מנת שייצג את קידר. העניין דלף לעיתונות ועורר סערה בישראל.
 
משפטו של מרדכי קידר התחילהחל בפברואר [[1959]], ונערך מטעמי חשאיות בבית אריזה נטוש בפרדס ליד [[רמלה]]. המשפט התנהל לפי כל סדרי הדין ו[[דיני הראיות]] המקובלים, כשקידר זוכה בו להגנתו של אחד מעורכי הדין הנודעים במדינה, [[שמואל תמיר]], מי שהיה לימים [[שר המשפטים]]. המשפט התנהל עד לחודשחודש יוני [[1962]]. בית הדין הצבאי הרשיע את קידר בשוד וברצח ודן אותו ל-20 שנות מאסר.
 
בתקופה שלפני העמדתו של קידר לדין, פנה איסר הראל למשטרה בבקשה שתחקור שוב את שוד הבנק ואת רצח נהג המונית. המשטרה החלה בחקירה ובידיה היו כבר די ראיות כדי להעמיד את קידר לדין על שני המעשים, כולל [[הודאה|הודאותיהם]] של שני שותפיו לשוד בעפולה, אך לאחר הרשעתו בבית הדין הצבאי החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[גדעון האוזנר]] שלא להמשיך בהליכים.
 
==צו איסור פרסום==