תעלת ההטיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אחרית דבר: חלק ראשון הועבר ליחסי ישראל-סוריה. השאר יפוזר בפרקים אחרים בערך זה
שורה 37:
לסכסוך בסוגיית ניצולם של מי [[נהר הירדן|הירדן]], שנמשך 17 שנים והחריף ב-1963, הייתה השפעה מכרעת על יחסי ישראל ושכנותיה, עד שהתדרדר להתנגשות צבאית בין המעורבים בו ב-[[מלחמת ששת הימים|5 ביוני 1967]]‏‏.{{הערה|‏גת, 2002, ע' 174‏.}}
עד היום לא הושלם התוואי המקורי. לאחר שהופסקה הטית הירדן מ[[גשר בנות יעקב]], לא המשיכו בה מטעמים [[פוליטיקה|פוליטיים]], טוען [[שמחה בלאס]], שהיה יוזם הרעיון של הבאת מי הירדן לנגב ושימש במספר תפקידים ממשלתיים. לבסוף הוחלט לשאוב את כל המים מה[[ים כנרת|כנרת]], ונמנע [[ייצור חשמל|ייצור החשמל]] מן העודפים שהיו צריכים לזרום לכנרת. תכנון לקוי גרם ל[[מים מתוקים|מליחות המים]] יתר על המידה הרצויה, יחד עם הסבת המים למי שתייה, נתייקרה עלות המפעל באופן ניכר. במאי 1964 הושלם מוביל המים הישראלי. נוכח האיבה הערבית החליטה ממשלת ישראל לחנוך את הפעלתו בצנעה. סיבה נוספת להחרשת האירוע הייתה יעילות המפעל, שזכתה לביקורת ציבורית נוקבת מצד [[wikt:פרדסן|פרדסנים]], [[מהנדס]]ים ואנשי מים. הוויכוח הושתק מטעמים של ביטחון ו[[מדיניות חוץ]].{{הערה|‏בלאס, 1973, עמ' 249–250.}}
 
===אחרית דבר===
בסה"כ הסורים הכשירו תוואי לתעלה שאורכו 40 ק"מ, והכינו תעלה מדופנת שאורכה 1.5 ק"מ בדרום [[רמת הגולן|הגולן]]. כיום ישנן בשטח שתי תעלות מדופנות, זכר לימים עברו: בצד הישראלי יש קטע תעלה מדופן למוביל הישראלי בגזרת [[רמת כורזים|כורזים]], ובצד הסורי דאז – דרום הגולן – ישנן שתי תעלות הטיה שלא הושלמו. 'המלחמה על המים' למרגלות הגולן היוותה גורם מרכזי לפרוץ [[מלחמת ששת הימים]], היא נפסקה רק כאשר צה"ל עלה לרמת הגולן ביוני 1967 ושם קץ לתוקפנות הסורית.{{הערה|‏שריג ופעיל, 2005, עמ' 155, 161‏.}}
 
==ראו גם==