שבט זבולון – הבדלי גרסאות

ממקורות שונים ניתן להבין שנחלת זבולון הייתה באזור [[הגליל התחתון]]<ref>הבנה זו הציע [[יהוסף שווארץ]] בספרו '''תבואת הארץ''', על פי מסורת ארוכת שנים מימי המשנה והתלמוד ועד ימיו בסוף [[המאה ה-19]]. בנוסף למסורות, לשמות היישובים ולעדויות הנוסעים לאורך הדורות, הספר גם מתעד פרשנות ארוכת שנים לגבי הפסוקים, כרבי [[אברהם אבן עזרא]] וה[[רמב"ן]] ב[[ימי הביניים]], אשר סברו שהנחלה גבלה הן בים התיכון והן בימת כנרת, ו[[הגאון מווילנא]] במאה ה-18 אשר התמודד עם הקושי הגאוגרפי והציע שמדובר בשבט דייגים שעיקר שטח היה בהרי הגליל לאורך הנחלים המובילים לים הכנרת, ולו רצועה דקה בלבד (אולי לאורך נחל הקישון) אל הים התיכון. </ref>. לפי הכתובים, נחלת זבולון גבלה בדרומה בנחלת [[שבט יששכר]] ובחצי ה[[שבט מנשה|מנשה]], בצפונה בנחלת [[שבט נפתלי]] ו[[שבט אשר]], במזרחה ב[[ים כנרת|כנרת]] וגבול נחלת חצי ה[[שבט מנשה|מנשה]] של [[שניים וחצי השבטים]] ובמערבה ב[[שבט אשר]] וחצי המנשה<ref>המקורות בתנ"ך הם כאמור בברכת [[יעקב]] שבסוף ספר בראשית (ב[[פרשת ויחי]]), בברכת [[משה]] שבסוף ספר דברים ([[פרשת וזאת הברכה]]), וכן במפורט בתיאור כיבושי יהושע ([[ספר יהושע]] י"ט), ובספר שופטים נרשמו ערים בנחלת זבולון שלא נכבשו על ידי בני ישראל ([[ספר שופטים]] ל'). בנוסף לכך ישעיהו מנבא נבואת זעם בה מוזכרים הרי זבולון ונפתלי כהרים קשים למעבר אותם זכרו גולי ישראל בגלות קודמת, ואשר המעבר בהם היה קל מאוד לעומת קשיי ההולכים בגלות הבאה. "...כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן - הֵקַל: אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי. וְהָאַחֲרוֹן - הִכְבִּיד: דֶּרֶךְ הַיָּם! עֵבֶר הַיַּרְדֵּן! גְּלִיל הַגּוֹיִם!</ref>.

 

 

</ref>, אך ישנם חוקרי מקרא הנוטים לראות את נחלת זבולון קרוב לכנרת, ללא חוף כלל (כפי שמשתקף מהמפה)<ref>מאמר "רימון והגבול בין נחלת זבולון ונפתלי, קתדרה, חוברת 101 יד בן צבי. "על נחלת זבולון", [[זאב ח' ארליך]], '''מחקרי יהודה ושמרון''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 1991.</ref>.