קרב ליאויאנג – הבדלי גרסאות

כוחות יפנים שנעו צפונה כללו את הארמיההארמייה הראשונה, השנייה והרביעית כאשר הארמייה השלישית פעלה סביב [[פורט ארתור]]. למרות הנחיתות המספרית החליט המפקד היפני לתקוף את הביצורים הרוסים במטרה לכבוש את העיר. עם סיום הגשמים וההתארגנות היפנית החליטו להתחיל במתקפה ב-[[24 באוגוסט]].

ב-[[24 באוגוסט]], החלה הארמיההארמייה היפנית הראשונה במתקפה נגד כוח של הקבוצה המזרחית של הרוסים. המטרה הייתה לעבור את האגף השמאלי של הרוסים ולהגיע ל[[מסילת רכבת]] המקשרת את האזור עם הצפון. למחרת יחידות של הארמיההארמייה השנייה והרביעית החלו במתקפה על הביצורים של הקבוצה המזרחית של הרוסים. במשך יומיים הרוסים עמדו במתקפה אך בסופו של דבר קורופטקין החליט לסגת לקו ביצורים השני, בהתבססו על נתונים שגויים של היקף הכוח היפני. לקראת הערב ה-[[28 באוגוסט]] התבצרו הרוסים בקו ההגנה השני. מכיוון שהאזור היה מישורי (לעומת אזור הררי בקו הביצורים הראשון) היפנים יכלו לשלוח למתקפה כוחות גדולים.

ב-[[31 באוגוסט]] החל הקרב על קו הביצורים השלישי. למרות המתקפות היפניות הרוסים עמדו על קו ההגנה ללא תזוזה. באגף השמאלי הייתה התקדמות מסוימת של היפנים אך היא לא הייתה משמעותית. הצבא הרוסי עמד בקו ביצורים והייתה לו עדיפות מספרית שלכאורה הייתה צריכה לאפשר לו ניצחון בקרב. בהתאם להערכות מודרניות, לצבא רוסי היו כל הסיכויים לסיים את הקרב בניצחון וייתכן אף לכתר חלק מהכוח היפני (במיוחד הארמיההארמייה הראשונה). המפקד העליון של היפנים אף שקל נסיגה כללית. אך למעשה, בשטח, בערב [[2 בספטמבר]] המטה של קורופטקין החל לקבל מידע על התמרונים של הכוח היפני והחל לחשוש מכיתור. זאת בנוסף על הערכת המטה הרוסי השגויה לגבי היקף הכוח היפני - הרוסים עוד חשבו שליפנים יש עדיפות מספרית משמעותית. על בסיס זה קורופטקין פקד על נסיגה כללית צפונה לכיוון העיר [[מוקדן|שן-יאנג]]. בהיוודע על הנסיגה רוסית, היפנים החלו בהתקדמות ונכנסו לעיר.