רודריק מק'קינון – הבדלי גרסאות

בשנות ה-80, רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K⁺{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|‎|‏{{כ}}}} (PDZ domain), אולם ב-1996 עבר ל[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. ברוקפלר שימש כפרופסור לביופיזיקה וכראש המעבדה לנוירוביולוגיה מולקולרית.

העובדה שהחלבון שבונה את תעלות ה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה של התעלה שפוענח באמצעות [[קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן]].<ref>'''[http://www.sciencemag.org/content/280/5360/69 The Structure of the Potassium Channel: Molecular Basis of K1 Conduction and Selectivity]''', המאמר שפורסם ב-Science באפריל 1998</ref> מבנה זה הראה את התעלה (pore) דרכו נעים יוני האשלגן הטעונים חיובית ואת המבנה הכללי של החלבון הממברנלי וכיצד נוצרת הסלקטיביות של התעלה. המבנה התלת-מימדיממדי יחד עם תצפיות נוספות, אפשרו למעבדה של מק'קינון להסביר כיצד תעלות אלה מאפשרות סלקטיביות, כלומר מעבר של יוני אשלגן, ללא אפשרות מעבר ליוני ה[[נתרן]] הקטנים יותר. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent). תעלות אלה הן בעלות חשיבות גדולה ב[[מערכת העצבים]] ולפעילות של שרירי הלב.