נבלה (הלכה) – הבדלי גרסאות

▲*"לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה, או מכור לנכרי, כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך". ([[דברים]] יד,כא)

▲הפסוק קובע שהנבלה אסורה באכילה, אולם מותרת בהנאה, כלומר, ניתן להפיק ממנה כל תועלת שהיא מלבד אכילה. לפיכך מותר למכרה לנכרי, או לתת אותה במתנה ל"גר אשר בשעריך", הוא 'גר תושב', שלא קיבל על עצמו את כל תרי"ג המצוות אלא רק את שבע מצוות בני נח.

▲"וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר, וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר. ואם לא יכבס, ובשרו לא ירחץ, ונשא עונו" (ויקרא יז טו-טז). בתורה שבעל פה התפרש פסוק זה על נבלת העוף הטהור דווקא, שמטמאת את האוכל אותה, אך לא את הנוגע בה במגע חיצוני. כמו כן מלמדת ההלכה, שרק נבלה מטמאת ואילו טריפה שנשחטה כהלכה אינה מטמאת.