מריטת נוצות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מחיקת תאור פלסטי מיותר וללא מקור |
|||
שורה 18:
מריטת נוצות מעופות חיים מנוגדת לחוק ברבות ממדינות [[אירופ]]ה, אבל ברובן ממילא אין תעשיית נוצות נרחבת, והחריגות הבולטות הן הונגריה ופולין. [[האיחוד האירופי]], שהונגריה ופולין חברות בו, לא חוקק חוק מפורש נגד מריטת עופות חיים, אולם סעיף 3 בחוק הכללי להגנה על חיות המנוצלות בחקלאות מחייב את המדינות החברות לדאוג בחוק שלא ייגרמו לחיות "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." מועצת אירופה (גוף נרחב יותר מהאיחוד האירופי, ובו חברות 47 מדינות) ניסחה את "האמנה האירופית להגנת בעלי-חיים המוחזקים למטרות חקלאיות", שעליה חתומות, בין השאר, הונגריה ופולין. האמנה כוננה ועדה (SCAHAW) שתפקידה הוא להגיש המלצות בענייני רווחת בעלי-חיים, והמדינות החתומות על האמנה מחויבות לקיים את ההמלצה או להגיש למועצת אירופה הסבר מדוע לא יקיימו את ההמלצה. ב-1999 קיבלה הוועדה המלצה בעניין אווזים והמלצה בעניין ברווזים, ובשתיהן הוראה חד-משמעית: "נוצות, ובכלל זה פלומה, לא יימרטו מעופות חיים." ככל הידוע, הונגריה ופולין לא הגישו הסתייגות להמלצה זו. אך בפועל במשקים בשתי המדינות ממשיכות פעולות מריטה כאמור.
בשנת [[2005]] הגישה חברת הפרלמנט האירופי שאילתה בעניין מריטת עופות חיים בתעשייה ההונגרית, ובפברואר [[2006]] התקבלה תשובת הנציב האירופי (הנציבות היא אחד ממוסדות השלטון של האיחוד האירופי). לדברי הנציב, חוק הגנת בעלי-החיים ההונגרי מתיר במפורש מריטת עופות חיים, וההונגרים לא עדכנו את החוק בעקבות חתימתם על האמנה שלעיל והצטרפותם לאיחוד האירופי. עמדת הנציבות היא שמריטת עופות חיים גורמת "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." בעקבות זאת, הנציבות "שוקלת את האפשרות" לפתוח בהליכים משפטיים נגד הונגריה. שנתיים לאחר מכן, תחקיר הטלוויזיה השבדית מעיד על חוסר הרצינות שהפגינה הנציבות בעניין. בעקבות החשיפה בתחקיר השבדי הוגשה שאילתה נוספת, וחמישה מחברי הפרלמנט האירופי ניסחו הצהרה על "הצורך להגברת המעקב והאכיפה של הדירקטיבה בעניין ההגנה על חיות המוחזקות למטרות חקלאיות תוך עניין מיוחד במריטת אווזים." ההצהרה קוראת לנציבות האירופית ולמועצת אירופה לפעול מיד להפסקת המריטה של אווזים חיים.
בסין אין הגבלה כלשהי בחוק על מריטת עופות חיים. 80% משוק הנוצות העולמי מקורו בסין.
== תגובות
החשיפה הצליחה לעורר תגובות נסערות בשבדיה. על-פי סקר שהתפרסם באתר התכנית, 80% מהנסקרים טענו שלא היו מודעים קודם לכן למצב האווזים בתעשיית הפוך, ו-70% מהנסקרים טענו כי הם חושבים שיש צורך להחרים מוצרי פוך, לפחות עד שניתן יהיה לוודא את מקור הנוצות. עמותת Djurskyddet sverige ("רווחת בעלי-חיים שבדיה") שפרסמה בעקבות התחקיר עצומה הקוראת לפיקוח על תעשיית הנוצות, הצליחה להחתים עליה 8,000 אנשים בשמונה הימים הראשונים להשקתה.▼
▲החשיפה הצליחה לעורר תגובות נסערות בשבדיה. על-פי סקר שהתפרסם באתר התכנית, 80% מהנסקרים טענו שלא היו מודעים קודם לכן למצב האווזים בתעשיית הפוך, ו-70% מהנסקרים טענו כי הם חושבים שיש צורך להחרים מוצרי פוך, לפחות עד שניתן יהיה לוודא את מקור הנוצות. עמותת Djurskyddet sverige ("רווחת בעלי-חיים שבדיה") שפרסמה בעקבות התחקיר עצומה הקוראת לפיקוח על תעשיית הנוצות, הצליחה להחתים עליה 8,000 אנשים בשמונה הימים הראשונים להשקתה.
צוות התכנית עימת עם הנתונים מספר חנויות גדולות המוכרות כריות, שמיכות או ביגוד הממולאים בפוך. אחד ממנהלי העבודה במשקי האווזים, הצהיר בתוכנית שאיש מלקוחותיו אינו מתעניין בשאלה אם מקור הנוצות הוא מעופות שנמרטו חיים, וש"האיכות היא הדבר היחיד שמשנה." אולם חנויות רבות הצהירו על התנגדותן למכירת נוצות שנמרטו מעופות חיים. רוב ההצהרות נותרו ללא גיבוי מעשי.
רשת הריהוט [[איקאה]] גרפה תשומת-לב תקשורתית כשהצהירה כי מדיניותה היא להימנע מקניית נוצות מעופות שנמרטו בעודם בחיים. אולם הרשת לא הצליחה לגבות את ההצהרה בהתחייבות מצד הספקים, שחלק מהם נכללו בין המשקים שנסקרו בתוכנית. בעקבות זאת, הודתה איקאה שאין ביכולתה לערוב למקור הנוצות שהיא משווקת, הציעה החזר כספי ללקוחות שרכשו מוצרי פוך ומעוניינים להחזירם והצהירה על כוונתה לנקוט צעדים כדי ליצור תכנית פיקוח על ספקי הנוצות שלה. אולם לאור העובדה שהנוצות שרוכשת איקאה מגיעות מלמעלה מ-8,000 משקים שונים בסין, האפשרות לכונן פיקוח אפקטיבי
רק רשת חנויות אחת מבין החנויות שאליהן פנתה התכנית – Åhléns (אולנס) –
| |||