הבדלים בין גרסאות בדף "מפרכסת"

נוספו 228 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
מ
'''מפרכסת''' הוא מצבה של בהמה לאחר ש[[שחיטה|נשחטה]], בעוד איבריה מתנועעים עד שתמות. ה[[אמורא]]ים נחלקו בה[[גדר (ביטוי הלכתי)|גדר]]ת מצב זה, אם מצב זה הוא מצב אמצעי בין חיים למיתה, או מצב הכולל את שניהם, או אחד מהשנים.
 
==אבר מן החי==
על פי ההלכה, בהמה טהורה לאכילה שנשחטה, מותרת לאכילה ליהודי מרגע שנשחטה, גם אם היא עדיין מפרכסת ואינה אסורה משום [[אבר מן החי]].
 
[[רבי יוחנן]] ו[[חזקיה]] נחלקו בנידון של גוי שאוכל מבהמה מפרכסת האם הוא עובר על איסור [[אבר מן החי]]. חזקיה סבור שהבהמה נחשבת כעומדת במצב אמצעי, ואינה נחשבת לא לחיה ולא למתה, ולכן אין האוכלה עובר על איסור אבר מן החי{{הערה|{{בבלי|חולין|קכא|ב}}.}}. לעומת זאת, רבי יוחנן סבור שהבהמה נחשבת לחיה לגמרי, והאוכלה עובר על איסור אבר מן החי.
 
==טומאת אוכלין==
למרות שבהמה מפרכסת מטמאת טומאת אוכלין, היא אינה מטמאת טומאת נבלות, שכן טומאת נבלות היא רק על בהמה שמתה לגמרי, שכן הציווי בתורה בה נכתבה האזהרה על טומאת נבלות, נכתבה בלשון מיתה - {{ציטוטון|וכי '''ימות''' מן הבהמה}}.
 
==אבר מן החי==
[[רבי יוחנן]] ו[[חזקיה]] נחלקו בנידון של גוי שאוכל מבהמה מפרכסת האם הוא עובר על איסור [[אבר מן החי]]. חזקיה סבור שהבהמה נחשבת כעומדת במצב אמצעי, ואינה נחשבת לא לחיה ולא למתה, ולכן אין האוכלה עובר על איסור אבר מן החי{{הערה|{{בבלי|חולין|קכא|ב}}.}}. לעומת זאת, רבי יוחנן סבור שהבהמה נחשבת לחיה לגמרי, והאוכלה עובר על איסור אבר מן החי.
==הגנה מטומאה אחרת==
קיים דין, האומר כי כלי הבלוע בתוך אדם או בעל חיים חי, למרות שהאדם או בעל החיים נמצא בתוך [[אוהל (הלכה)|אוהל]], אין הדבר הטמא נהיה טמא ב[[טומאת אוהל]]. האמורא [[רבי זירא]] הסתפק, האם כלי הבלוע בתוך בהמה המפרכסת נחשב כבלוע - מכיוון שהבהמה אינה מתה. [[רב ששת]] פסק שהבהמה נחשבת כאינה בלועה, מכיוון שהיא נחשבת כ"אוכל", אך רבי זירא הקשה על כך, כיצד ניתן להחשיב אותה כ"מתה", לפי ההלכה האומרת שבהמה כזו אינה מטמאת טומאת נבלות.