מריטת נוצות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{עריכה|חד צדדי על גבול המיסיונריות, ומסתמך על מקור בלתי אובייקטיבי יחיד}}
'''מריטת נוצות''' היא פעולה שמבוצעת על עופות,
== תעשיית הנוצות ==
התעשייה מרוכזת במספר מדינות מצומצם,רובה באירופה. המדינות המובילות בתחום: [[הונגריה]], [[פולין]] ו[[סין]].
== יחסם של ארגוני זכויות בעלי החיים ==
בפברואר 2009
▲בפברואר 2009 הצליחות תחקריני התכנית השבדית Kalla fakta ("עובדות יבשות") לחדור למשקים של תעשיית הנוצות בשלוש המדינות המובילות בייצור נוצות, תוך שהם מתחזים ללקוחות המעוניינים בשמיכת פוך. הם נכנסו ל-20 משקים בסין, 10 בהונגריה ו-9 בפולין – לאחר שהציגו את עצמם כלקוחות המעוניינים ברכישת פוך. צילומים שצילמו במצלמה נסתרת במשק הונגרי,תיעדו אווזים פצועים רבים, והפועלים נוהגים לתפור פצעים במו-ידיהם וללא שימוש בהרדמה.
דובר התאחדות הווטרינרים השבדית, התראיין לתכנית ואמר שהמצוקה הנפשית הנגרמת לאווזים בעקבות המריטה, עלולה להביא למוות. הסיבה לנוהג זה היא כלכלית – בניגוד לעור או לפרווה, שניתן לפשוט מבעלי-החיים רק פעם אחת, נוצות האווזים צומחות מחדש לאחר המריטה, ולכן ניתן למרוט את האווזים שוב ושוב. נהוג למרוט אותם 5-4 פעמים במהלך חייהם. התחקירנים מדווחים, שמריטת עופות חיים נהוגה בכ-90% מהמשקים שנסקרו.
הפועלים מקבלים שכר בקבלנות, כלומר בהתאם להספק שלהם – ולכן הם מתאמצים למרוט את האווזים מהר ככל האפשר. פועל יעיל מורט כ-300 אווזים ביום.
== התיחסות החוק ==▼
מריטת נוצות מעופות חיים מנוגדת לחוק ברבות ממדינות [[אירופ]]ה, אבל ברובן ממילא אין תעשיית נוצות נרחבת, והחריגות הבולטות הן הונגריה ופולין. [[האיחוד האירופי]], שהונגריה ופולין חברות בו, לא חוקק חוק מפורש נגד מריטת עופות חיים, אולם סעיף 3 בחוק הכללי להגנה על חיות המנוצלות בחקלאות מחייב את המדינות החברות לדאוג בחוק שלא ייגרמו לחיות "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." מועצת אירופה (גוף נרחב יותר מהאיחוד האירופי, ובו חברות 47 מדינות) ניסחה את "האמנה האירופית להגנת בעלי-חיים המוחזקים למטרות חקלאיות", שעליה חתומות, בין השאר, הונגריה ופולין. האמנה כוננה ועדה (SCAHAW) שתפקידה הוא להגיש המלצות בענייני רווחת בעלי-חיים, והמדינות החתומות על האמנה מחויבות לקיים את ההמלצה או להגיש למועצת אירופה הסבר מדוע לא יקיימו את ההמלצה. ב-1999 קיבלה הוועדה המלצה בעניין אווזים והמלצה בעניין ברווזים, ובשתיהן הוראה חד-משמעית: "נוצות, ובכלל זה פלומה, לא יימרטו מעופות חיים." ככל הידוע, הונגריה ופולין לא הגישו הסתייגות להמלצה זו. אך בפועל במשקים בשתי המדינות ממשיכות פעולות מריטה כאמור.
בשנת [[2005]] הגישה חברת הפרלמנט האירופי שאילתה בעניין מריטת עופות חיים בתעשייה ההונגרית, ובפברואר [[2006]] התקבלה תשובת הנציב האירופי (הנציבות היא אחד ממוסדות השלטון של האיחוד האירופי). לדברי הנציב, חוק הגנת בעלי-החיים ההונגרי מתיר במפורש מריטת עופות חיים, וההונגרים לא עדכנו את החוק בעקבות חתימתם על האמנה שלעיל והצטרפותם לאיחוד האירופי. עמדת הנציבות היא שמריטת עופות חיים גורמת "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." בעקבות זאת, הנציבות "שוקלת את האפשרות" לפתוח בהליכים משפטיים נגד הונגריה. שנתיים לאחר מכן, תחקיר הטלוויזיה השבדית מעיד על חוסר הרצינות שהפגינה הנציבות בעניין. בעקבות החשיפה בתחקיר השבדי הוגשה שאילתה נוספת, וחמישה מחברי הפרלמנט האירופי ניסחו הצהרה על "הצורך להגברת המעקב והאכיפה של הדירקטיבה בעניין ההגנה על חיות המוחזקות למטרות חקלאיות תוך עניין מיוחד במריטת אווזים." ההצהרה קוראת לנציבות האירופית ולמועצת אירופה לפעול מיד להפסקת המריטה של אווזים חיים.
בסין אין הגבלה כלשהי בחוק על מריטת עופות חיים. 80% משוק הנוצות העולמי מקורו בסין.
== תגובות בעקבות התחקיר ==
החשיפה הצליחה לעורר תגובות נסערות בשבדיה. על-פי סקר שהתפרסם באתר התכנית, 80% מהנסקרים טענו שלא היו מודעים קודם לכן למצב האווזים בתעשיית הפוך, ו-70% מהנסקרים טענו כי הם חושבים שיש צורך להחרים מוצרי פוך, לפחות עד שניתן יהיה לוודא את מקור הנוצות. עמותת Djurskyddet sverige ("רווחת בעלי-חיים שבדיה") שפרסמה בעקבות התחקיר עצומה הקוראת לפיקוח על תעשיית הנוצות, הצליחה להחתים עליה 8,000 אנשים בשמונה הימים הראשונים להשקתה.
שורה 34 ⟵ 28:
רק רשת חנויות אחת מבין החנויות שאליהן פנתה התכנית – Åhléns (אולנס) – הסירה מעל מדפיה את כל מוצרי הפוך. עם זאת, "התאחדות תעשיית הנוצות והפוך של סין" (CFDIA) התלוננה שבעקבות התוכנית חלה ירידה חדה ברכישת מוצרי פוך מסין.
== קישורים חיצוניים ==
* דדי שי, [http://anonymous.org.il/art639.html, תעשית הנוצות נחשפת], באתר [[אנונימוס
| |||