בית חולים אלי"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
===בית חולים===
ביום פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], חלה ד"ר קלר ולקה בשטף דם במוחו ונותר משותק. ד"ר א. היידלברונר, שעבד לצידו של ד"ר קלר מונה למנהל הרפואי תחת קלר. באותו חודש הוחלט על הפיכת המרפאה לבית חולים שבו תהיינה 13 מיטות. במיטה ה-13 אושפז ד"ר קלר עד מותו ב-[[1944]]. לטקס ההקמה הגיע [[הנציב העליון]] [[הרולד מקמייקל]] ואשתו{{הערה|{{הצופה||פתיחת המעון לילדים נכים בירושלים|1940/04/10|00414}}}}. ד"ר קלר פגש אותם ממיטת חוליו. בשנה שלאחר מכן גדל מספר המטות ל-45.
לצד המרפאה הוקם בית ספר יסודי לכל הכתות. חדרי המטות אורגנו לפי גיל. ניהול בית הספר ניתן לגברת רבקה ששרשבסקי ובין המורים היו ארבע מורות יהודיות ושתי ערביות.
שורה 41:
בבית החולים אושפזו ילדים יהודים (שני שליש) וערבים (שליש). אשת מושל שכם, הגב' קפרטה האשימה את בית החולים ומנהלו, ש. נפחא שהוא אינו מקבל לפי התור את הילדים הערבים, אך הנציגים הערבים בוועד יצאו נגד העלילה.
אשת הנציב העליון, ליידי מקמייקל החליטה להעניק למנהל בית החולים מכונית [[פלימות' (דגם מכונית)|פלימות']]. המנהל למד נהיגה, אבל בשיעור האחרון כמעט ודרס ילד. הוא החליט לוותר על המכונית ולהעמיד אותה להגרלה ולתרום את הכסף שיתקבל לבית החולים. לפני ההגרלה נשמעו האשמות כאלו ההגרלה מזויפת כדי למנוע ממשתתפי ההגרלה הערבים מלזכות במכונית. בהגרלה זכה ערבי
ב-[[1946]] עם גבור פעולות תנועת המרי העברית, שיתוף הפעולה עם האנגלים והערבים בוועד פסק. בית החולים נקלע למשבר כספי ונסגר לשלושה חודשים. לאחר שאותרו מקורות ממימון חליפיים, בית החולים נפתח מחדש. במהלך [[מלחמת העצמאות]], עדיין העביר ראש עריית שכם את תרומת העירייה לאגודה והילדים הערביים משכם וערים אחרות נשארו בבית החולים. לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הורדו הילדים הנכים לקומה השלישית ואילו בקומה הרביעית אושפזו נפגעי ההפגזות. לאחר הקרב בסן סימון הובאו 16 פצועים מ[[הפלמ"ח]]. משרד הבריאות הכיר בעקבות זאת בבית החולים והחל לתקצב אותו לפי מספר המיטות. לאחר שירדן הודיעה על צרוף יהודה ושומרון ל[[ממלכת ירדן]], הוציאו ההורים הערבים את ילדיהם והודו לסגל בית החולים.
| |||