כדורגל בגרמניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Makecat-bot (שיחה | תרומות) מ r2.7.3) (בוט מוסיף: id:Sepak bola di Jerman |
|||
שורה 5:
==היסטוריה==
מועדוני ספורט מקומיים היו קיימים עוד לפני תחילת [[המאה ה-20]] אך התחזקו בסוף [[המאה ה-19]] עם הקמת מועדונים אזוריים ששילבו מספר סוגי ספורט, ביניהם כדורגל שהיה תחום ספורט נפוץ באותם הימים בגרמניה. [[מועדון כדורגל|מועדון הכדורגל]] הראשון בגרמניה הוא "דרזדן אינגליש", שהוקם בשנת [[1874]] על ידי [[אנגלים]] שחיו ועבדו בסביבות [[דרזדן]]. במשך עשרים השנים הבאות צמחה פופולריות הכדורגל במדינה, ומועדוני כדורגל הוקמו גם ב[[ברלין]], [[המבורג]] ו[[קארלסרוהה]].
בינואר [[1900]], נציגים של 86 מועדוני כדורגל מגרמניה ומחוצה לה נפגשו במסעדת "Mariengarten" ב[[לייפציג]], והקימו את [[התאחדות הכדורגל הגרמנית]] (DFB). המפגש אורגן על ידי יושב ראש התאחדות הכדורגל של לייפציג. פרדיננד יופ, שייצג את מועדון הכדורגל של [[פראג]], נבחר להיות הנשיא הראשון של התאחדות הכדורגל הגרמנית. כבר מספר שנים לפני כן הוקמו התאחדויות כדורגל שהיו אחראיות רק על אזורים מסוימים בגרמניה. אליפות הכדורגל הראשונה מעבר לרמה המקומית נערכה בשנת [[1889]] על ידי התאחדות מועדוני הכדורגל הדרום-גרמנים, שסופחה ל-DFB לאחר שזו הוקמה.
===היסטוריית כדורגל המועדונים===
====הימים הראשונים====
בתחילה לא הייתה ליגה אחת מסודרת אלא מספר ליגות אזוריות וחובבניות בעיקרן. בליגות אלו, הקבוצות שהיו מגיעות לראש הטבלה בליגה המקומית היו משחקות משחקי הצלבה בין הליגות השונות על מנת לזכות בגביע הארצי הכולל. ב-[[28 בינואר]] [[1900]] הוקמה [[התאחדות הכדורגל של גרמניה]] ב[[לייפציג]] והיו חברות בה 86 קבוצות כדורגל מרחבי גרמניה. התחרות הלאומית המוכרת הראשונה נערכה בשנת [[1903]] והאלופה הייתה [[לייפציג (כדורגל)|לייפציג]] (שמאוחר יותר הפך ל[[לוקומטיב לייפציג]] ב[[גרמניה המזרחית]]) שניצחה במשחק הגמר את [[מועדון הכדורגל פראג]] בתוצאה 2-7 במשחק שנערך ב[[המבורג]] ב-[[31 במאי]].
ההתאחדות הגרמנית הרשתה גם לקבוצות מחוץ לגרמניה להשתתף בליגה בתנאי שהם היו מורכבות מבחינה אתנית מגרמנים (וזו הסיבה ש[[מועדון הכדורגל פראג]], מועדון מ[[צ'כוסלובקיה]], שיחק בליגה זו). כאשר התאחדות הכדורגל הגרמנית הצטרפה ל[[פיפ"א]] בשנת [[1904]] קבוצות מחוץ לגרמניה לא הורשו לשחק יותר בליגה המקומית.
בין השנים [[1903]] ו-[[1944]] הקבוצות הזוכות זכו ב[[גביע ויקטוריה לאלופות]] שנתרם על ידי נסיך [[פרוסיה]]. הגביע היה אמור תחילה להינתן לאלופת הכדורגל ולאלופת ה[[רוגבי]] במדינה אך לבסוף הוחלט להעניקו לאלופת הכדורגל בלבד, בעיקר עקב התחזקות מעמד הכדורגל ביחס לרוגבי. משחקי ליגה לא שוחקו בשנת [[1904]], במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] בין השנים [[1914]] ו-[[1918]] ולאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בשנים [[1944]] - [[1946]].
הקבוצה האחרונה שזכתה בגביע ויקטוריה לאלופות הייתה [[ס.צ. דרזדן]] שניצחה את מועדון הכדורגל של [[לופטוואפה|חיל האוויר הגרמני]], "לופטוואפן אס.וי. המבורג" ב[[אולימפיסטדיון]] ב[[ברלין]] בתוצאה 0-4 בסוף עונת [[1943]]/[[1944]]. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נעלם הגביע. הגביע נמצא לאחר מספר שנים בכספות של [[מזרח גרמניה]] לאחר שנלקח מהעיר [[דרזדן]] שהייתה באותה עת חלק מ[[גרמניה המזרחית]]. הגביע הוחזר להתאחדות הכדורגל הגרמנית. באותה עת כבר הוחלף הגביע ב"צלחת האליפות" שנוצרה בשנת [[1949]].
בשנת [[1919]] היו בגרמניה 15,000 שחקנים רשומים ובשנת [[1932]] כבר היו בגרמניה למעלה ממיליון שחקנים רשומים. נשיא התאחדות הכדורגל הגרמנית באותה עת, [[פליקס לינמאן]], הציע להקים ליגה אחת לאומית ולא לשמור על החלוקה האזורית שהייתה נהוגה עד אז. הרעיון באותו זמן נדחה על הסף וקם לתחייה רק מספר שנים לאחר מכן, עם הקמת הבונדסליגה בשנת [[1963]].
====הכדורגל ברייך השלישי====
עם עליית ה[[נאציזם|נאצים]] לשלטון, היו ניסיונות להתערב בכל תחומי החיים, כולל הספורט וה[[כדורגל]] הגרמני. רוב האיגודים הספורטיביים והקבוצות הוצאו מהליגות השונות ובמקומם קמו מועדונים שמומנו על ידי [[המפלגה הנאצית]]. על מנת להצטרף למועדון שהיה תחת התאחדות הכדורגל הגרמנית, היה על המועמד לקבל שתי המלצות מאנשים שאינם [[מרקסיזם|מרקסיסטים]]. התאחדות הכדורגל איבדה באיטיות את עצמאותה והפכה ל"הארגון לחינוך הגופני של הרייך השלישי".
תחת שלטון הנאצים נערך שינוי מקיף בכל הרכב הליגה ובמבנה שלה. בין השאר, נאסרה השתתפותם של [[יהודים]] ובני מיעוטים שונים בארגוני ספורט כאלו או אחרים תחת התאחדות הכדורגל של הרייך השלישי. הליגה חולקה ל-16 מחוזות שונים בשיטת סידור שנמשכה עד לשנת [[1945]]. בשנה זו, עם נפילת [[גרמניה הנאצית]], שונה הרכב הליגה. לפני עליית הנאצים לשלטון, בשנת [[1933]] התחרו 600 קבוצות על הזכייה בתואר האליפות. השלטון שינה את המצב, ומספר הקבוצות ירד ל-170 קבוצות בלבד. כתוצאה מכך, הוגדלה התחרותיות בזכייה באליפות. טורניר [[הגביע הגרמני]] הומצא בשנת [[1935]], והקבוצה הראשונה שזכתה בו הייתה [[נירנברג (כדורגל)|נירנברג]].
גם הצעדים במישור המדיני השפיעו על הכדורגל. לדוגמה, עם כיבוש [[חבל הסאאר]] צורפו לגרמניה קבוצות הכדורגל מהחבל שהיו באותה עת בליגה ה[[צרפת|צרפתית]] השנייה ומטה. קבוצות אלו הצליחו להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר שהגיעו בצרפת, ובכך הגדילו את התחרות בגרמניה. עם הכיבושים השונים של גרמניה וצירופי הטריטוריות צורפו גם מועדוני כדורגל רבים מ[[אוסטריה]], מ[[צ'כוסלובקיה]], מ[[אלזס]]-[[לוריין]], מ[[לוקסמבורג]] וממערב [[פולין]]. לאחר ה[[אנשלוס]], שאיחדה את [[אוסטריה]] עם גרמניה, זכתה קבוצת הכדורגל האוסטרית [[ראפיד וינה]] בגביע בשנת [[1938]] וכן באליפות גרמניה בשנת [[1941]].
במהלך המלחמה שימש הכדורגל להעלאת המורל הלאומי ומספר גדול של קבוצות היו של לוחמי חיל האוויר הגרמני, של ה[[אס אס]] או של חלקים אחרים בצבא גרמניה. קבוצות רבות אחרות נתמכו על ידי גופים אלו. המשחק האחרון שהתקיים ברייך הגרמני נערך ב-[[23 באפריל]] [[1945]] והוא הסתיים בניצחונה של [[פ.צ. באיירן]] על [[מינכן 1860]] בתוצאה 2-3. פחות משלושה שבועות לאחר מכן גרמניה נכנעה ללא תנאי ומשחק הכדורגל נפסקו עד לשנת [[1946]].
====התקופה שלאחר המלחמה והקמת הבונדסליגה====
לאחר המלחמה, כשגרמניה הייתה תחת כיבוש [[בעלות הברית]] אף ארגון, כולל ארגון ספורט, לא הורשה לפעול בכלל. בשנת [[1946]] הורשו ארגוני ספורט בלבד שלא היו בעלי זיקה פוליטית כזו או אחרת להפעיל קבוצות כדורגל ומספר מועדונים חודשו. הליגה החלה לפעול בעונת 1946/1947 על בסיס אזורי ובשנת [[1948]] זכתה באליפות גרמניה [[נירנברג (כדורגל)|נירנברג]] באליפות הראשונה לאחר חידוש המשחקים בגרמניה בניצחון 1-2 על [[קייזרסלאוטרן (כדורגל)|קייזרסלאוטרן]].
מאז שנת 1946 כל קבוצה שניצחה לא זכתה בגביע ויקטוריה לאלופות בגלל שבתוך המהומה שלאחר המלחמה נעלם הגביע ולכן כל הקבוצות שזכו נרשמו על הגביע החדש, שנקרא "צלחת הסלט" בגלל צורתו שניתן לאלופה בכל שנה. הגביע הגרמני חזר לפעולתו רק בשנת [[1953]] עם ניצחון של [[רוט-וייס אסן]].
ב[[שנות ה-50]] גבר הקריאות להקמת ליגה מקצועית לאומית בעיקר בגלל הקמת ליגות שכאלו במדינות אחרות ב[[אירופה]] ובכך ששחקנים גמרנים מהקבוצות החובבניות שהיו בגרמניה היו עוזבים את גרמניה לשחק בקבוצות הטובות באירופה. הקריאות גם קיבלו את תמיכתו של מאמן הנבחרת הלאומית שתמך ברעיון בטענה שהדבר יעזור לא רק לקבוצות הגרמניות אלא גם לנבחרת הלאומית.
למרות זאת, נבחרת גרמניה הצליחה לנצח את [[נבחרת הונגריה בכדורגל|נבחרת הונגריה]] בגמר [[מונדיאל 1954]] והייתה הנבחרת הראשונה שכל שחקניה משחקים בקבוצות "חובבניות". בניצחון במונדיאל נקרא "הנס של ברן" ונחשב להישג גדול לכדורגל הגרמני. באותה עת [[חבל הסאאר]] היה מחוץ לתחום גרמניה והיה תחת שליטת [[צרפת]] עד שהועבר לידי גרמניה מאוחר יותר והייתה קיימת [[נבחרת סארלנד בכדורגל|נבחרת סארלנד]] שהייתה הנבחרת הלאומית של החבל עד לאיחודו עם גרמניה. נהחבתר סאארלנד הייתה טובה יחסית ובשלב הבתים סיימה לפני [[נבחרת נורבגיה בכדורגל|נבחרת נורבגיה]] ואחרי [[נבחרת מערב גרמניה בכדורגל|נבחרת מערב גרמניה]].
באותו הזמן, ב[[מזרח גרמניה]], הוקמה ליגת הכדורגל של מזרח גרמניה וכן [[התאחדות הכדורגל של מזרח גרמניה]] בשנת [[1950]].
ההפסד של הנבחרת הלאומית בתוצאה 1-0 נגד [[נבחרת יוגוסלביה בכדורגל|נבחרת יוגוסלביה]] ב[[צ'ילה]] ב[[מונדיאל 1962]] היה הקש ששבר את גב הגמל שגרם להקמת הליגה הגרמנית. הליגה הוקמה ב[[דורטמונד]] ב-[[28 ביולי]] [[1962]] והעונה הראשונה בה הייתה עונת [[1963]]/[[1964]]. הליגה הוקמה לפי מבנה ה[[פרמייר ליג]] ב[[אנגליה]] שהוקמה ב-[[1888]].
באותה עת היו חמש ליגות-על שחולקו לפי מחוזות-צפון, דרום, דרום-מערב וברלין. מזרח גרמניה הייתה נפרדת והקבוצות בה שיחקו בצורה נפרדת. 46 קבוצות ניסו להעפיל לליגה החדשה שהוקמה אך רק 16 העפילו אליה בעונה הראשונה בה התקיימה. בשנת [[1965]] גדל מספר הקבוצות ל-18.
הקבוצות שהעפיל לבונדסליגה היו:
* ממחוז צפון: [[איינטרכט בראונשווייג]], [[ורדר ברמן]], [[המבורג (כדורגל)|המבורג]]
* ממחוז מערב: [[בורוסיה דורטמונד]], [[פ.צ. קלן]], [[מיידריך ס.ו.]], [[פראובן מונסטר]], [[שאלקה 04]]
* ממחוז דרום-מערב: [[פ.צ. קייזרסלאוטרן]], [[פ.צ. זארבריקן]]
* מחוז דרום: [[איינטרכט פרנקפורט]], [[קארלסרוהה (כדורגל)|קארלסרוהה]], [[נירנברג (כדורגל)|נירנברג]], [[מינכן 1860]], [[שטוטגרט (קבוצת כדורגל)|שטוטגרט]]
* מחוז ברלין: [[הרטה ברלין]]
====שנות ה-60 וה-70====
הליגה החדשה פגשה מהר מאוד את המוני האוהדים שהיו באים למשחקי הקבוצות החשובות במדינה. אף קבוצה לא הצליחה לבסס את עצמה בראית הטבלה ב[[שנות ה-60]] - בשבע אליפויות בשבע השנים שמהקמת הליגה ועד לשנת [[1970]] בכל עונה זכתה אלופה אחרת בתואר. בעונת [[1965]]/[[1966]] ראתה הליגה קבוצה חדשה שעלתה אליה בשם [[באיירן מינכן]] ובעונת [[1968]]/[[1969]] הקבוצה זכתה באליפות הראשונה שלה בדרכה להיות המועדון החזק ביותר בגרמניה אי פעם.
בשנות ה-60 גם התרחש המאורע המוזר ביותר שנראה בבונדסליגה. רישיונה של [[הרטה ברלין]] נלקח ממנה בעונת [[1964]]/[[1965]] בגלל שעברה על חוקי השכר של ההתאחדות הגרמנית ולכן הורדה לליגת-מחוז ברלין (מתחת לבונדסליגה עדיין התנהלו ליגות לפי מחוז). הסיבה לעבירה על חוק השכר הייתה ניסיון נואש בברלין למשוך שחקנים לברלין בעת שנבנית [[חומת ברלין]] והיה מתח של [[המלחמה הקרה]] באוויר בברלין. הקבוצות שהיו באותה עת החלשות בטבלה, [[קארלסרוהה (כדורגל)|קארלסרוהה]] ו[[שאלקה 04]] ניסו לקבל את מקומה של הרטה ברלין ולא לרדת לליגות האזוריות. באותה העונה הוחלט להגדיל את מספר הקבוצות בליגה הראשונה ל-18 במקום 16 כפי שהיה נהוג. במצב שכזה היו אמורות לעלות שתי קבוצות מהליגות האזוריות על מנת להגדיל את מספר הקבוצות בליגה. בגלל לחצי [[המלחמה הקרה]] ובגלל הכבוד לבירה לשעבר של גרמניה, ברלין, הוחלט להעלות קבוצה ממחוז ברלין במקומה של הרטה ברלין. לכן, הוחלט על העלתה של [[טסמניה 1900 ברלין]] לליגה הראשונה במקומה של הרטה אך הצעד, שנראה תחילה נכון, התברר כטעות גדולה שכן הקבוצה לא הייתה מוכנה כלל לליגה הזאת והציגה את העונה הגרועה בכל הזמנים של קבוצה כלשהי בבונדסליגה.
[[נבחרת מערב גרמניה בכדורגל|נבחרת מערב גרמניה]] הופיעה עוד פעם אחת בשנות ה-60 בגמר [[גביע העולם בכדורגל]], ב[[מונדיאל 1966]] שם הפסידה ל[[נבחרת אנגליה בכדורגל|נבחרת אנגליה]] ב[[תוספת זמן|תוספת הזמן]] משער שמהווה עד היום שאלה באשר לקיומו.
ב[[שנות ה-70]] נתגלה בכדורגל הגרמני סקנדל גדול בבונדסליגה כאשר היה חשד שמנג'ר קבוצת [[קיקרס אפנבאך]], [[הורסט גרגוריו קנלאס]] מכר משחקים נגד קבוצות אחרות. הפרשייה נקשרה גם לקבוצות [[פ.צ. קלן]], [[שאלקה 04]], [[ארמיניה בילפלד]] ו[[הרטה ברלין]]. מספר שחקנים לא הורשו יותר לשחק וקבוצת [[ארמיניה בילפלד]] איבדה את כל הנקודות שהרוויחה בעונת [[1971]]/[[1972]] וירדה לליגה האזורית שלה בתום העונה.
בשנות ה-70 גם החלה התחזקות של [[הכדורגל הגרמני]]. זה התחיל בזכייה של נבחרת מערב גרמניה ב[[מונדיאל 1974]] וכן שלוש זכיות רצופות של [[באיירן מינכן]] בגמר [[ליגת האלופות]] (בשנים [[1974]], [[1975]] ו-[[1976]]) וכן זכייה של [[בורוסיה מנשנגלדבאך]] בגמר [[גביע אופ"א]] בשנת [[1975]]. בעונת [[1977]]/[[1978]] החלו קבוצות כדורגל בבונדסליגה להביא שחקני כדורגל מחוץ לגרמניה כדי לחזק את ההרכב.
בשנות ה-70 הבונדסליגה כבר החלה להישלט על ידי מעצמות כדורגל שונות. [[בורוסיה מנשנגלדבאך]] הייתה הקבוצה הראשונה שהצליחה להגן על התואר בעונת [[1970]]/[[1971]]. [[באיירן מינכן]] נהייתה הקבוצה הראשונה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות בעונות [[1971]]/[[1972]], [[1972]]/[[1973]] ו-[[1973]]/[[1974]]. בורוסיה מנשנגלדבאך השוותה בשלישיית אליפויות משלה לאחר מכן. לאחר אליפויות בודדות של [[פ.צ. קלן]] ו[[המבורג (קבוצת כדורגל)|המבורג]] זכתה באיירן מינכן שוב בתואר ובכך השוותה עם בורוסיה מנשנגלדבאך את ארבע האליפויות בעשור אחד.
====משנות ה-80 ועד היום====
בשנות ה-80 החלה נסיגה במספר הצופים שהיו מגיעים למשחקי הכדורגל. כך לדוגמה במשחק ממוצע בעונת [[1977]]/[[1978]] היו מגיעים למשחק 26,000 צופים בעוד שבמשחק דומה בעונת [[1985]]/[[1986]] היו מגיעים רק כ-17,600 צופים. הסיבות העיקריות לדבר זה הן התפתחות ה[[חוליגניות]] וה[[נאו-נאצים]]. הליגה גם החלה להיחלש בגלל חוסר רצון של שחקנים לשחק בגרמניה בעיקר בגלל הכר הגבוה שהיו זוכים לו שחקנים ב[[סרייה א']] ב[[איטליה]] השכנה וכן בגלל חוזקתה של באיירן מינכן שמספר קבוצות כבר החלו להתייאש מהסיכויים לזכות באליפות כנגד באיירן מינכן.
אך בסוף [[שנות ה-80]] השתפר המצב לטובה משתי סיבות. הראשונה היא שהכדורגל הגרמני זכה לזכויות שידור בטלוויזיה הגרמנית, מה שעזר לפיתוח הבונדסליגה. הסיבה השנייה הייתה [[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|איחוד גרמניה]] ועם התווספות הקבוצות מ[[מזרח גרמניה]] גדלה התחרות ועם גדילת התחרות גדל הרצון של השחקנים לשחק בגרמניה ולא לעזוב לליגות שכנות.
בשנת [[1991]], שנה לאחר איחוד גרמניה צורפה התאחדות הכדרוגל של מזרח גרמניה ל[[התאחדות הכדורגל של גרמניה]]. הקבוצות המזרח-גרמניות שולבו בכל הליגות השונות לפי המבנה שהיה נהוג לפני כן מכיוון שלפני האיחוד הוכן השטח לאיחוד המצופה עם מועדונים נוספים מהחלק המזרחי. בגלל האיחוד גדל מספר הקבוצות בבונדסליגה בעונת [[1991]]/[[1992]] ל-20 במקום 18 בגלל כניסתן של שתי קבוצות ממזרח גרמניה, [[דינמו דרזדן]] ו[[הנסה רוסטוק]]. בעונה שלאחר מכן חזר מספר הקבוצות בבונדסליגה ל-18 קבוצות כאשר דינמו דרזדן הצליחה להישאר בעוד שרוסטוק ירדה לבונדסליגה השנייה. הקבוצות היחידות שהצליחו להגיע להישגים כלשהם בבונדסליגה ממזרח גרמניה לשעבר היו [[לייפציג (הכדורגל)|לייפציג]] ו[[פ.צ. אנרג'ייה קוטבוס]] בעוד ש-6 קבוצות ממזרח גרמניה שיחקו בבונדסליגה השנייה.
בתחילת עונת {{בספורט|1995|1996}} החלו בבונדסליגה לאמץ את שיטת הניקוד החדשה שהחלה להיות נהוגה בשאר אירופה שלפיה קבוצה שמנצחת במשחק זוכה ב-3 נקודות ולא ב-2 כפי שהיה נהוג לפני כן. סיבה זו גרמה למאמץ רב יותר של המאמנים והשחקנים לזכו במשחקים ובכך להגדיל את להשיג פער מקבוצות אחרות יותר בקלות מבעבר.
מאז תחילת [[שנות ה-90]] הבונדסליגה זכתה למספר רב של אוהדים שהיו פוקדים את משחקי הליגה. הסיבה האפשרית היא זכייתה של נבחר גרמניה ב[[מונדיאל 1990]] ולאחר מכן ב[[יורו 1996]]. לקבוצות באותה עת גם ניתן חופש גדול יותר באשר למיסחור הקבוצה והשחקנים שבה.
מאז הקמת הבונדסליגה ב-[[24 באוגוסט]] [[1963]] שיחקו בבונדסליגה 49 קבוצות שונות. על מנת לחגוג את חגיגות ה-40 שנה לקיומה של הבונדסליגה שוחק משחק ראווה ב-[[24 באוגוסט]] [[2003]] בין [[המבורג (קבוצת כדורגל)|המבורג]], שנודעה בכך שהייתה הקבוצה היחידה שמעולם לא ירדה ליגה מהבונדסליגה, לבין קבוצת [[באיירן מינכן]] שנחשבת לקבוצה הדומיננטית ביותר בכל הזמנים בגרמניה ואשר זכתה בעונה לפני כן באליפותה ה-17 במספר.
העניין הציבורי בשחקנים הגרמנים גבר בשנת [[2006]] כאשר גרמניה אירחה את [[מונדיאל 2006]] בארצה.
===היסטוריית כדורגל הנבחרות===
בשנת [[1908]] החלה [[נבחרת גרמניה בכדורגל|נבחרת הכדורגל הלאומית של גרמניה]] לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות. היא נוהלה ופוקחה על ידי התאחדות הכדורגל הגרמנית, שהייתה לגוף המפקח על כלל הכדורגל בגרמניה. ב-[[1934]] היא השתתפה בפעם הראשונה ב[[גביע העולם בכדורגל]] (ה"מונדיאל"), והגיעה ב[[מונדיאל 1934|טורניר זה]] למקום השלישי, אך רק ב-[[1972]] השתתפה לראשונה ב[[אליפות אירופה בכדורגל]] (ה"יורו"), בה זכתה.
| |||