פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 267 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 87.69.231.206 (שיחה) לעריכה האחרונה של אדג
[[קובץ:Ghetto Uprising Warsaw2.jpg|ממוזער|גטו ורשה בלהבות בעת המרד]]
תופעת ה[[מרד]] הינה תופעה שכיחה וידועה. ב-[[ 1982]] חוקר בשם Apter הגדיר מרד כ: "לרצות או להרגיש מחויב לעשות דבר המנוגד לדרישה של סוכן חיצוני".{{הערה|Apter, M. J. (1982). The experience of motivation: the theory of psychological reversals. London: Academic Press.}}
 
לאורך ההיסטוריה ישנן דוגמאות רבות והרואיות למרד (כגון: [[מיתוסמרד החשמונאים]]ים אודות, מרד [[אדם הראשון|חוה ואדם]] ב[[גןבגן עדן]]העדן, ומרדמרד [[פרומתאוס]], [[מרד החשמונאים]], [[מרד גטו ורשה]] ועוד). ניתן להבחין בסוגי מרד שונים{{הערה|McDermott, M. R., & Apter, M. J. (1987b). The Social Reactivity Scale. In M. R. McDermott (Ed.), Rebelliousness in adolescence and young adulthood. Cardiff: University of Wales.}}:
 
'''מרד פרו-אקטיבי''': מרד בו התחושה היא של רצון להתנגד לדרישה כדי להשיג הנאה וריגוש. מרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגות תלמידים שובבים היוצאים כנגד דמות הסמכות בכיתה (המחנכת) על-מנת להשיג חוויות מהנות ומרגשות, לדוגמא: תלמידים אשר אינם נענים לדרישה לשבת בשקט בשיעור וממשיכים לבדר את הכיתה בבדיחות.
 
===סוגי מרד בקבוצה===
במאמרבשנת משנת [[2003]] חוקר בשם Billow התייחס להתנהגות מרדנית במסגרת קבוצתית. לטענתו, בהקשר של יחסים בתוך קבוצה{{הערה|Billow, R. M. (2003). Rebellion in group. International Journal of Group Psychotherapy, 53, 331–351.}} מתייחס להתנהגות מרדנית במסגרת קבוצתית. לטענתו, בהקשר של יחסים בתוך קבוצה ניתן להתייחס למרדנות כאסטרטגיה חברתית לפיה האדם מחבל ב[[סטאטוס קוו]] של הקבוצה. שיקוליםהשיקולים המביאים למרידה הם היכולת הבסיסית של קבוצה מסוימת לערוך דיון ושינויים, כמוגםוהן הלך הרוח של המורד. כלומר הערכה מקדימה: איזו סוג של קבוצה זו עבורי והאם היא מקובלת עלי כאדם?
 
למנהיג או מנחה בקבוצה מסוימת יש משמעות חשובה ועליו לנווט בין ריחוק לקרבה כלפי יתרליתר חברי הקבוצה, כך שתוכל להיווצר עצמאות מחד וגיבוש וקרבה מנגד. במאמרו, מתייחס Billow לארבעה סוגים שונים של מרידות בקבוצה:
 
'''התנגדות:''' לחץ מתמשך ונוכח כנגד תהליך ותוכן קבוצתי המצמיח נתיבים חדשים. המתנגד מעלה רגשות חשובים, למרות שלפעמים הוא לא מביעמדבר אותם בדיבור אלא מבליט מחצין אותם חוצה בהתנהגותו. בכך הוא מעבירמסמל לזולת מידע אודותאת האי נוחות שהואוצורך חש ואת עובדת הזדקקותו לתשומתבתשומת לב ודיאלוג. לזכותו יאמרבזכותו, שהמנהיגהמנהיג ער לשינויים בקבוצה ולרגשות החברים. המורד עשוי להיות ידידותי או עוין ולא בקלות ניתן לזהותו.
 
'''פרישה:''' כאשר נוצר קרע בין פרט/פרטים לבין הקבוצה העיקרית וזה מאיים על הנאמנות וההתקשרות ההדדית, המורד פורש מהקבוצה. במקרה כזה ההפסד הוא לכל הצדדים. במקרים בהם קבוצה אינה בטוחה או לא מסוגלת להכיל שינוי, בריחה היא הבחירה ההגיונית. בדומה, כשאדם משתמש בקבוצה כדי להזיק לעצמו או אחרים, על המנהיג להרחיקו באופן זמני או לצמיתות. הפרישה עצמה הינה האקט המרדני.
===סוגי מרד כפי שנמצאו במחקרים===
תאורטיקן נוסף אשר חקר את תופעת המרד לעומקה וכן עשה הבחנה בין סוגי מרד שונים הינו גבריאל בוקובזה.{{הערה|Bukobza, G. (2009). Relation Between Rebelliousness, Risk-Taking Behavior, and Identity Status During Emerging Adulthood. Identity: An International Journal of Theory and Research, 9, 159-177. }}
בפרי עטו משנתבשנת 2009 הוא מחלקחילק את ההתנהגות המרדנית לחמישה סוגים מובחנים:
 
*'''מרד טלי''' (Telic rebellion) – מרד זה מגיע כתגובה לאירוע או סיטואציה שהתרחשו, ונחווים עבור האדם המורד כלא הוגניםהוגים, מדכאים או בלתי-נסבלים. מרד מסוג זה מבוסס על מערכת אמונות אשר שואפת לעולם טוב והוגן יותר. על-מנת להשיג עולם כזה, מערכת האמונות של האדם קוראת לו לצאת לפעולה ולשנות את הסדר הקיים.
 
מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על [[פרומתאוס]] אשר בגד ב[[זאוס]], גנבהתגנב מ[[אולימפוס]]לאולימפוס במטרה לגנוב מאש האלים (המסמלת את הידע, המלאכה והתבונה) והעביר אותוולהעבירה לבני האדם. פעולה זו מוגדרת כמרד מכיוון שזאוס (בעל הסמכות) הסתיר בכוונת תחילה את האש מבני האדם (מתוךברגע הנחהשיש שכאשר לבני אדם יהיהלאדם את הידע והתבונה הםהוא יצאויצא כנגד האלים) ואילו פרומתאוס ביקש לשנות את הסדר הקיים ולתקנו לטובתעבור בני האדם. בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי (נקשר אל [[צוק]]עץ ו[[כבד]]ווכבדו נאכל שוב ושוב על-ידי עורבים).
[[קובץ:Heinrich fueger 1817 prometheus brings fire to mankind.jpg|ממוזער|פרומתאוס מביא את האש לבני האדם", ציור מעשה ידי היינריך פוגר, 1817]]
 
ניתן לראות גם ב[[מרד בר-כוכבא]] מרד טלי. במרד זה, יהודי ארץ ישראל יצאו כנגד השלטון הרומאי שבראשו עמד [[אדריאנוס]] [[|קיסר|הקיסר]] אדריאנוס. מרד זה התרחש בין השנים 132-136 לפנה"ס כאשר בסופו נחרבה ירושלים ובית המקדש השני.
[[קובץ:Arch of Hadrianus TS.png|ממוזער|שער הניצחון שהקדישו הסנאט והעם הרומאי לכבוד הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר כוכבא (שחזור סכמטי)]]
 
בנוסף, מרד אדם וחווה בגן העדן הינו בגדר מרד טלי. אדם וחוה מרדו בדמות הסמכות (אלוהים) ואכלו מפרי עץ הדעת בניגוד לציווי המפורש של אלוהים כי זה האוסר זאתאסור. מרד זה הביא לסילוקם מ[[גן העדן]] וכן הם קוללו מפי אלוהים.
[[קובץ:Blake Adam and Eve.jpg|ממוזער|"אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק ([[1808]])]]
 
*'''מרד הדוניסטי''' (Hedonistic rebellion) – תכליתה של ההתנהגות המרדנית במקרה זה הינה חיפוש אחר מקורות מרגשים ולמטרות משחק. מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על [[איקרוס]], אשר יחדהוא עםואביו אביו התקיןבנו לעצמולעצמם כנפיים וביקשוביקשו לחזור במעוף ל[[אתונה]]לאתונה. לפני היציאה, ביקש אביו של איקרוס ממנו להיזהרשיזהר פן יתקרב מדי למים והנוצות יירטבו או יתקרב מידי לשמש וזו עלולה לשרוף אותו. כאשר איקרוס המריא, הוא שכח את אזהרות אביו, המרה את פיו ונסחף אחר ההרגשה המרגשת של החירות. מרד זה עלה לו בחייו.
 
*'''מרד פנטסטי''' (Fantastic rebellion) – מרד מסוג זה מגלם את הנטייה לדמיין או לתכנן תגובה מרדנית בעתיד הרחוק או כאשר האדם ישיג את המשאבים הנחוצים לפעולה. מרד מסוג זה מקבל ביטוי בביטויים מרדניים של ילדים קטנים, כגון: "אם היה לי גפרור הייתי שורף את בית-הספר", "כשאני אהיה גדול, אעשה מה שאני רוצה ולא מה שאימא ואבא אומרים" וכדומה. מרד זה נשאר בגדר פנטזיה ולא מתקיים במציאות.
 
*'''מרד [[אנרכיזם|אנרכיסטי]]''' (Anarchist rebellion) – במרד האנרכיסטי טמונה השאיפה לבטל את כל דפוסי השליטה הכפייתית וכן את כל סוגי הסמכות השונים.
 
דוגמא למרד מסוג זה הינו [[המרד באסטוריאס]]. במרד זה, שאורגן על-ידי סוציאליסטים ואנרכיסטים במחוז אסטוריאס שב[[ספרד]]שבספרד ב[[אוקטובר]]באוקטובר [[1934]]. המרד פרץ כתגובה למינוים של שלושה שרים מהימין לממשלת ספרד. המרד דוכא על ידי חיילים בפיקודו של הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]].
[[קובץ:Franco0001.PNG|ממוזער|פרנסיסקו פרנקו ([[1969]])]]
 
*'''מרד מתריס''' (Defiance rebellion)- מרד זה הינו התנגדות בולטת ונועזת כנגד דמות הסמכות.