רוברטו בלרמינו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדות חייו: קישורים פנימיים
מ ←‏תולדות חייו: קישורים פנימיים
שורה 5:
נולד ב[[מונטפולצ'אנו]] למשפחת [[אצולה]]. אמו הייתה אחותו של האפיפיור [[מרקלוס השני]]. השכלתו הייתה רחבה וכללה [[תרבות רומא העתיקה|תרבות רומית עתיקה]] ו[[יוון הקלאסית|יוונית קלאסית]], בנוסף להשכלה כנסייתית, אותה רכש אצל ה[[ישועים]] וב[[אוניברסיטת פדובה]], שם התמחה ב[[תאולוגיה]]. ב-[[1569]] נשלח להשלים את השכלתו ב[[אוניברסיטת לוון]], בה כיהן לאחר מכן כ[[פרופסור]] ולימד את כתבי [[תומאס אקווינס]]. ב-[[1576]] שב ל[[רומא]].
 
לאחר רצח [[אנרי השלישי, מלך צרפת]] שלח אותו האפיפיור [[סיקסטוס החמישי]] ל[[פריז]] כתאולוג המשלחת האפיפיורית. ב-[[1599]] מינה אותו אורבנוס השביעי לקרדינל, ל[[רקטור]] הקולג'[[האוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית|הקולגיום רומאנום]] (האוניברסיטה הישועית) הרומאי ול[[אינקוויזיציה|אינקוויזיטור]]. בתפקידו זה היה אחד מהשופטים ששפטו את [[ג'ורדנו ברונו]] ל[[הוצאה להורג|שריפה על המוקד]] בעוון [[כופר (אמונה דתית)|כפירה]].
 
ב-[[1616]] הורה לו האפיפיור פאולוס החמישי לזמן לחקירה את [[גלילאו גליליי]] ולהודיע לו שעליו לחזור בו מלימוד, מחקר והוראה של [[התיאוריה ההליוצנטרית]]. בלרמינוס הראה לגליליאו שעל פי [[רשימת הספרים האסורים]], תורתו של [[קופרניקוס]] נאסרה לעיסוק או להוראה ודרש ממנו לחזור בו מתפיסותיו. במעמד זה, שהיה, לאחר שריפתו של ברונו, איום ממשי, הסכים גליליאו לחזור בו.