פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
יישור פסקאות
מרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגותם של לוחמי [[חטיבת כפיר]]. הלוחמים שאיישו מוצב ביהודה ושומרון דרשו ממפקדיהם שחיילים "צעירים" יותר ישמרו במקום. כשנענו בשלילה, עזבו את המוצב{{הערה|http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/913/806.html}}.
 
===סוגי מרד בקבוצה===
במאמר משנת [[2003]] חוקר בשם Billow{{הערה|Billow, R. M. (2003). Rebellion in group. International Journal of Group Psychotherapy, 53, 331–351.}} מתייחס להתנהגות מרדנית במסגרת קבוצתית. לטענתו, בהקשר של יחסים בתוך קבוצה ניתן להתייחס למרדנות כאסטרטגיה חברתית לפיה האדם מחבל ב[[סטאטוס קוו]] של הקבוצה. שיקולים המביאים למרידה הם היכולת הבסיסית של קבוצה מסוימת לערוך דיון ושינויים כמוגם הלך הרוח של המורד. כלומר הערכה מקדימה: איזו סוג של קבוצה זו עבורי והאם היא מקובלת עלי כאדם?
 
למנהיג או מנחה בקבוצה מסוימת יש משמעות חשובה ועליו לנווט בין ריחוק לקרבה כלפי יתר חברי הקבוצה, כך שתוכל להיווצר עצמאות מחד וגיבוש וקרבה מנגד. במאמרו, מתייחס Billow לארבעה סוגים שונים של מרידות בקבוצה:
 
* '''התנגדות:''' לחץ מתמשך ונוכח כנגד תהליך ותוכן קבוצתי המצמיח נתיבים חדשים. המתנגד מעלה רגשות חשובים, למרות שלפעמים הוא לא מביע אותם בדיבור אלא מבליט אותם חוצה בהתנהגותו. בכך הוא מעביר לזולת מידע אודות האי נוחות שהוא חש ואת עובדת הזדקקותו לתשומת לב ודיאלוג. לזכותו יאמר שהמנהיג ער לשינויים בקבוצה ולרגשות החברים. המורד עשוי להיות ידידותי או עוין ולא בקלות ניתן לזהותו.
 
* '''פרישה:''' כאשר נוצר קרע בין פרט/פרטים לבין הקבוצה העיקרית וזה מאיים על הנאמנות וההתקשרות ההדדית, המורד פורש מהקבוצה. במקרה כזה ההפסד הוא לכל הצדדים. במקרים בהם קבוצה אינה בטוחה או לא מסוגלת להכיל שינוי, בריחה היא הבחירה ההגיונית. בדומה, כשאדם משתמש בקבוצה כדי להזיק לעצמו או אחרים, על המנהיג להרחיקו באופן זמני או לצמיתות. הפרישה עצמה הינה האקט המרדני.
 
* '''[[אנרכיה]]''': טיפוס אנרכיסטי מורד, הינו טיפוס שיקדם משברים של חוסר תקשורת, חוסר הבנה ובלבול בקבוצה.
 
* '''[[מהפכה]]''': טיפוס מהפכני מורד, הינו טיפוס אשר ינסה להשתלט על הקבוצה.
 
===סוגי מרד כפי שנמצאו במחקרים===
תאורטיקן נוסף אשר חקר את תופעת המרד לעומקה וכן עשה הבחנה בין סוגי מרד שונים הינו גבריאל בוקובזה.{{הערה|Bukobza, G. (2009). Relation Between Rebelliousness, Risk-Taking Behavior, and Identity Status During Emerging Adulthood. Identity: An International Journal of Theory and Research, 9, 159-177. }}
בפרי עטו משנת 2009 הוא מחלק את ההתנהגות המרדנית לחמישה סוגים מובחנים:
 
*'''מרד טלי''' (Telic rebellion) – מרד זה מגיע כתגובה לאירוע או סיטואציה שהתרחשו, ונחווים עבור האדם המורד כלא הוגנים, מדכאים או בלתי-נסבלים. מרד מסוג זה מבוסס על מערכת אמונות אשר שואפת לעולם טוב והוגן יותר. על-מנת להשיג עולם כזה, מערכת האמונות של האדם קוראת לו לצאת לפעולה ולשנות את הסדר הקיים.
 
:מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על [[פרומתאוס]] אשר בגד ב[[זאוס]], גנב מ[[אולימפוס]] מאש האלים (המסמלת את הידע, המלאכה והתבונה) והעביר אותו לבני האדם. פעולה זו מוגדרת כמרד מכיוון שזאוס (בעל הסמכות) הסתיר בכוונת תחילה את האש מבני האדם (מתוך הנחה שכאשר לבני אדם יהיה את הידע והתבונה הם יצאו כנגד האלים) ואילו פרומתאוס ביקש לשנות את הסדר הקיים ולתקנו לטובת בני האדם. בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי (נקשר אל [[צוק]] ו[[כבד]]ו נאכל שוב ושוב על-ידי עורבים).
[[קובץ:Heinrich fueger 1817 prometheus brings fire to mankind.jpg|ממוזער|פרומתאוס מביא את האש לבני האדם", ציור מעשה ידי היינריך פוגר, 1817]]
 
:ניתן לראות גם ב[[מרד בר-כוכבא]] מרד טלי. במרד זה, יהודי ארץ ישראל יצאו כנגד השלטון הרומאי שבראשו עמד [[אדריאנוס]] [[|קיסר|הקיסר]] . מרד זה התרחש בין השנים 132-136 לפנה"ס.
[[קובץ:Arch of Hadrianus TS.png|ממוזער|שער הניצחון שהקדישו הסנאט והעם הרומאי לכבוד הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר כוכבא (שחזור סכמטי)]]
 
:בנוסף, מרד אדם וחווה בגן העדן הינו בגדר מרד טלי. אדם וחוה מרדו בדמות הסמכות (אלוהים) ואכלו מפרי עץ הדעת בניגוד לציווי המפורש של אלוהים האוסר זאת. מרד זה הביא לסילוקם מ[[גן העדן]] וכן הם קוללו מפי אלוהים.
[[קובץ:Blake Adam and Eve.jpg|ממוזער|"אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק ([[1808]])]]
 
*'''מרד [[אנרכיזם|אנרכיסטי]]''' (Anarchist rebellion) – במרד האנרכיסטי טמונה השאיפה לבטל את כל דפוסי השליטה הכפייתית וכן את כל סוגי הסמכות השונים.
 
:דוגמא למרד מסוג זה הינו [[המרד באסטוריאס]]. במרד זה, שאורגן על-ידי סוציאליסטים ואנרכיסטים במחוז אסטוריאס שב[[ספרד]] ב[[אוקטובר]] [[1934]]. המרד פרץ כתגובה למינוים של שלושה שרים מהימין לממשלת ספרד. המרד דוכא על ידי חיילים בפיקודו של הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]].
[[קובץ:Franco0001.PNG|ממוזער|פרנסיסקו פרנקו ([[1969]])]]
 
*'''מרד מתריס''' (Defiance rebellion)- מרד זה הינו התנגדות בולטת ונועזת כנגד דמות הסמכות.
:דוגמא למרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגותם של תלמידי תיכון "דרכא" בלוד, אשר יצאו ל"מרד הטייץ". התלמידים אשר סרבו לדרישות ההנהלה החדשה, התפרעו בביה"ס, החלו להפר את הסדר הקיים וסרבו להיענות לדרישות החדשות.{{הערה|http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4277223,00.html}}
 
===הקשר בין סוגי המרד ל[[מגדר]]===
במחקר שערך ב-2009, מצא בוקובזה{{הערה| Bukobza, G. (2009). Rebelliousness and risk-taking behavior in adolescence: Relations with parental
style and birth order. Manuscript submitted for publication.}} קשר בין שני המשתנים: בנים מאופיינים יותר מבנות בסוגי המרד: המתריס, ההדוניסטי והאנרכיסטי. לגבי סוג המרד הטלי והמרד הפנטסטי, לא נמצאו הבדלי מגדר מובהקים.
 
===הקשר בין סוגי מרד לדפוסי הורות===
כמו-כן, במחקר של בוקובזה, נבדק הקשר בין סוג המרד המדווח לבין דפוס הורות (דפוס זה מתייחס להוריו של המשיב). משתנה דפוס ההורות נבחן על-ידי שני מאפיינים: רמת הדרישות של ההורים (demendingness) ורמת הפיקוח שלהם (monitoring). כל חמשת הסוגים (מרד מתריס, מרד טלי, מרד הדוניסטי, מרד אנרכיסטי ומרד פנטסטי) נמצאו קשורים באופן מובהק לרמת הדרישות של ההורים. זאת בניגוד לתוצאות הקשר בין סוגי המרד השונים לבין רמת הפיקוח ההורי, שיצאו כולן לא מובהקות.
 
===הקשר בין סוגי מרד לגיבוש זהות והתנהגויות סיכון===
במחקר נוסף, בוקובזה ביקש לחקור את הקשר בין מרדנות וסוגיה השונים, לבין גיבוש זהות והתנהגויות סיכון (risk-taking behavior) בגילאי ההתבגרות. לשם בחינת שלב גיבוש הזהות בו נמצא המתבגר, השתמש בוקובזה בסולם Extended Objective Measure of Ego Identity Status{{הערה|Extended Objective Measure of Ego Identity Status (EOM-EIS; Bennion & Adams, 1986)}}: סולם זה עושה שימוש בתיאוריה של ג'יימס מארסיה (James Marcia) לגיבוש הזהות. תיאוריה זו עוסקת באופן מעשי ויישומי במחקר מושגיו של אריקסון ובפרט על מושג הזהות. מארסיה מצא כי ישנם ארבעה סגנונות זהות שונים המתבססים על שני קריטריונים: מחויבות וחקירה. אופן גיבוש הזהות, לפי מארסיה, נקבע לפי שני הקריטריונים: האם ערך הפרט חקירה (חווה משבר) והאם הצליח הפרט לקבל על עצמו מחויבות. ארבעת סגנונות הזהות הם: פיזור זהות (Diffusion), פורקלוז'ר (סגירות - Forecloser), מורטוריום (Moratorium) והשגת זהות (identity achieved) ( {{הערה| ( Marcia, 1966 מתוך: פלום 1995 - מתוך פלום, ח. (1995). מתבגרים בישראל: היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים. אבן יהודה: רכס, 145-123.}}). בוקובזה מצא, שאכן ישנו קשר בין סוגי המרד השונים לבין גיבוש הזהות של המתבגר והפגנת התנהגויות מסוכנות.
 
125

עריכות