הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף ויתקין"

נוספו 2 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (←‏ימיו האחרונים: בית הספר הממלכתי על שם יוסף ויתקין - נוסטלגיה)
מ
לפי משנתו, יעלו רק את הצעירים המסוגלים למאמץ שהוכשרו לו בחוץ לארץ. הוא טען כי אנשים מחוסרי אמצעים מסוג אחר רק יפריעו.
בד' בשבט תרס"ה , [[10 בינואר]] [[1905]], שלח ויתקין שניהל את בית הספר ב[[כפר תבור]] אל [[מנחם אוסישקין]] את כרוז ה"[http://benyehuda.org/vitkin/articles_01.html קול קורא]".
 
ה"קול קורא: אל צעירי ישראל אשר לבם לעמם ולציון", שנשא עליו את הסיסמה "בשם עמנו וארצנו", נועד ליהודים בגולה, קרא להם לעלות לארץ ישראל ולבנות את הארץ למרות הקשיים הרבים: רעב, מחלות ומחסור.
 
ויתקין קרא נגד הירידה מן הארץ ונגד התבססות היישובים על עבודת פועלים ערבים. הוא אמר לעם שבגולה שעליו "להקריב" את עצמו למען הציונות ולמען ארץ ישראל.
ב"קול קורא" דיבר ויתקין על כך שהמטרה הציונית ברורה, אך דרכי ביצועה שגויות. טען כי מה שדרוש הוא "כח, מרץ, סבלנות אין-קצה ומסירות נפש".<ref name="vitkin">ויתקין אל אוסישקין, כ"ח באדר א' תרס"ה (5 במרץ 1905), '''כתבי יוסף ויתקין''', עמ' 23–31.</ref>
 
ויתקין דיבר על הקמת מושבות בנוסח חדש לגמרי, מושבות "אשר תהרוסנה את כל ההשקפות המוטעות של העם בכלל ושל יושבי הארץ עצמה, על היישוב הנוכחי".<ref name="vitkin" /> כוונתו היא שהמושבות החדשות תהיינה פרי יצירתם של המתיישבים עצמם.
ויתקין מדבר על הקמת "מסדרה", כלומר, הסתדרות, "בעלת משמעת חזקה ולהתמכר לעבודת העם".<ref name="vitkin" />
עוד הוסיף ויתקין ודיבר על הקמה של אגודות, אשר יאורגנו מחוץ לארץ וחבריהן יבואו לארץ ויעבדו בה כפועלים היכן שתימצא העבודה. לאחר מכן, כאשר יסתגלו לתנאי הארץ, יקימו מושבות על אדמה שתושג מהיכןבכל מקום שיתאפשר: [[יק"א]], [[קרן קיימת לישראל]], הממשלה והערבים.
כרוז זה היה שונה מכל מה שנאמר עד כה בדבר העשייה למען ארץ ישראל.
 
===ימיו האחרונים ===
בשנת [[1907]] לקה ויתקין ב[[סרטן הגרון]] ונסע ל[[וינה|ווינה]] כדי לקבל טיפול רפואי.
על מחלתו וייסוריו אמר: "אנוכי סובל ייסורים יותר גדולים מאלה של איוב. לאיוב היה לכל הפחות, על מי להתרעם"<ref>אז"ר:שביל טוב של איש טוב, '''כתבי יוסף ויתקין''', עמוד 183.</ref>
כחצי שנה לאחר מכן יצא לשליחות ברוסיה מטעם "חובבי ציון". בשנת [[1909]] חזר לנהל את בית-הספר בראשון לציון, אך בעקבות תלונות סגל המורים וסכסוכים עימם הוא פוטר מתפקידו כמנהל, אך המשיך ללמד בבית הספר. במאי [[1911]] החמירה מחלת הסרטן בגופו של ויתקין והוא חזר שוב לווינה לקבלת טיפול רפואי הולם, אך הטיפול נכשל והוא חזר לארץ חלש ותשוש והשתקע ב[[תל אביב]].