סוגי מרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ יישור פסקאות
אין תקציר עריכה
שורה 2:
תופעת ה[[מרד]] הינה תופעה שכיחה וידועה. ב-[[1982]] חוקר בשם Apter הגדיר מרד כ: "לרצות או להרגיש מחויב לעשות דבר המנוגד לדרישה של סוכן חיצוני".{{הערה|Apter, M. J. (1982). The experience of motivation: the theory of psychological reversals. London: Academic Press.}}
 
לאורך ההיסטוריה ישנן דוגמאות רבות והרואיות למרד (כגון: [[מיתוס]]ים אודות מרד [[אדם הראשון|חוה ואדם]] ב[[גן עדן]] ומרד [[פרומתאוס]], [[מרד החשמונאים]], [[מרד גטו ורשה]] ועוד) רבים אחרים.
במשך ניתןהשנים, להבחיןנבחנה בסוגיתופעת המרד ומאפיינה וכן נעשתה הבחנה בין סוגי מרד שונים והתנהגויות מרדניות בעלות אופי שונה. בשנת 1987 החוקרים, Apter & McDermott עשו הבחנה בין שני סוגי מרד{{הערה|McDermott, M. R., & Apter, M. J. (1987b). The Social Reactivity Scale. In M. R. McDermott (Ed.), Rebelliousness in adolescence and young adulthood. Cardiff: University of Wales.}}:
 
'''מרד פרו-אקטיבי''': מרד בו התחושה היא של רצון להתנגד לדרישה כדי להשיג הנאה וריגוש. מרד מסוג זה ניתן לראות בהתנהגות תלמידים שובבים היוצאים כנגד דמות הסמכות בכיתה (המחנכת) על-מנת להשיג חוויות מהנות ומרגשות, לדוגמא: תלמידים אשר אינם נענים לדרישה לשבת בשקט בשיעור וממשיכים לבדר את הכיתה בבדיחות.
שורה 14 ⟵ 15:
למנהיג או מנחה בקבוצה מסוימת יש משמעות חשובה ועליו לנווט בין ריחוק לקרבה כלפי יתר חברי הקבוצה, כך שתוכל להיווצר עצמאות מחד וגיבוש וקרבה מנגד. במאמרו, מתייחס Billow לארבעה סוגים שונים של מרידות בקבוצה:
 
* '''התנגדות:''' לחץ מתמשך ונוכח כנגד תהליך ותוכן קבוצתי המצמיח נתיבים חדשים. המתנגד מעלה רגשות חשובים, למרות שלפעמים הוא לא מביע אותם בדיבור אלא מבליט אותם חוצההחוצה בהתנהגותו. בכך הוא מעביר לזולת מידע אודות האי נוחות שהוא חש ואת עובדת הזדקקותו לתשומת לב ודיאלוג. לזכותו יאמר שהמנהיג ער לשינויים בקבוצה ולרגשות החברים. המורד עשוי להיות ידידותי או עוין ולא בקלות ניתן לזהותו.
 
* '''פרישה:''' כאשר נוצר קרע בין פרט/פרטים לבין הקבוצה העיקרית וזה מאיים על הנאמנות וההתקשרות ההדדית, המורד פורש מהקבוצה. במקרה כזה ההפסד הוא לכל הצדדים. במקרים בהם קבוצה אינה בטוחה או לא מסוגלת להכיל שינוי, בריחה היא הבחירה ההגיונית. בדומה, כשאדם משתמש בקבוצה כדי להזיק לעצמו או אחרים, על המנהיג להרחיקו באופן זמני או לצמיתות. הפרישה עצמה הינה האקט המרדני.
שורה 28 ⟵ 29:
*'''מרד טלי''' (Telic rebellion) – מרד זה מגיע כתגובה לאירוע או סיטואציה שהתרחשו, ונחווים עבור האדם המורד כלא הוגנים, מדכאים או בלתי-נסבלים. מרד מסוג זה מבוסס על מערכת אמונות אשר שואפת לעולם טוב והוגן יותר. על-מנת להשיג עולם כזה, מערכת האמונות של האדם קוראת לו לצאת לפעולה ולשנות את הסדר הקיים.
 
:מרד מסוג זה מגולם בסיפור המיתולוגי על [[פרומתאוס]] אשר בגד ב[[זאוס]], גנבוגנב ממה[[אולימפוס]] מאשאת אש האלים (המסמלת את הידע, המלאכה והתבונה) והעביר אותואותה לבני האדם. פעולה זו מוגדרת כמרד מכיוון שזאוס (בעל הסמכות) הסתיר בכוונת תחילה את האש מבני האדם (מתוך הנחה שכאשר לבני אדם יהיה את הידע והתבונה הם יצאו כנגד האלים) ואילו פרומתאוס ביקש לשנות את הסדר הקיים ולתקנו לטובת בני האדם. בעקבות פעולה זו של פרומתאוס הוא קיבל עונש נצחי (נקשר אל [[צוק]] ו[[כבד]]ו נאכל שוב ושוב על-ידי עורבים).
[[קובץ:Heinrich fueger 1817 prometheus brings fire to mankind.jpg|ממוזער|פרומתאוס מביא את האש לבני האדם", ציור מעשה ידי היינריך פוגר, 1817]]