בית הכנסת הקראי בירושלים – הבדלי גרסאות

'''בית הכנסת הקראי בירושלים''' הוא [[בית כנסת]] [[קראים|יהודי-קראי]] השוכן ברחוב הקראים, מול שרידיו של [[בית הכנסת תפארת ישראל]] ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]] ב[[ירושלים]]. המבנה שוכן ב"חצר הקראים" שבה היו ממוקמים גם [[מקווה]], [[בור מים]] ומספר חדרי המגורים,מגורים. והקהילהקהילת הקראיתהיהודים הקראים מייחסת לולבית "קדושתהכנסת יתר"חשיבות וקדושה יתרים, ביחס ליתר בתי הכנסת הקראים ברחביבעולם, בשל ההיסטוריה שלו, הייחודיות שלו, והקרבה שלו להר הבית, אשר אליו הוא הארץצופה.

הקראיםלפי מייחסיםהמסורת אתהמצויה הקמתבידי ביתהיהודים הכנסת לימיו של [[ענן בן דוד]]הקראים, מייסדבית הקראות,הכנסת היינו,הוקם לב[[המאה ה-8|מאה ה-8]], וטועניםבידי כי[[ענן זהובן ביתדוד הכנסתהנשיא]], הפעיללאחר העתיקשעלה בעולםמבבלי לירושלים.{{הערה|[http://www.karaite.org.il/community/jerusalem קהילת ירושלים]}}. חוקרים בני זממנו חולקים על מסורת זו, אךוסבורים מאפיינילאור המבנהמאפייניו מעידיםהפיזיים של המבנה כי הוא הוקם מאוחר יותר. המקדימיםחלקם מתארכיםסבורים אתכי הקמתוהוא לראשיתהוקדם בראשית [[המאה ה-10]], עת הגיעו ראשוני הקראים לירושלים{{הערה|[http://www.rova-yehudi.org.il/atar-hakrai.asp אתר הרובע היהודי]}}, אםואחרים סבורים כי סביר שהוא מאוחר יותר, ואולי הוקם עם חידוש הקהילה הקראית בירושלים לאחר כיבושה בידי [[צלאח א-דין]] ב-[[1187]], במבנה קדום יותר מהתקופה הצלבנית. כך או כך, מדובר בבית הכנסת הפעיל העתיק בעולם, ובית הכנסת העתיק ביותר בירושלים.

ב[[מלחמת העצמאות]] נפגעה החצר ובית הכנסת נשדד אך לא נהרס, ויהודיוקהילת קראיהיהודים הקראים מ[[מצרים]] שילםשילמה לערבי שהתגורר בעיר העתיקה תשלום קבוע עבור אחזקתו. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נבנתה החצר מחדש ובית הכנסת שוקם ב-[[1977]] ונחנך מחדש בשנת [[1981]].

בית הכנסת שוכן מתחת לפני האדמה, ואור יום חודר אל אולם התפילה משני חלונות מכוסים ב[[זכוכית]] הקבועים בתקרתו. לפי המסורת הקראית הותנתה בניית בית הכנסת בידי השליט המוסלמי בכך שלא יקבעו בו חלונות, כדי שקול התפילה לא ישמע מחוצה לו. עוד רואים הקראים במיקומו של המבנה כפירוש מילולי לפסוק מ[[תהילים]] "ממעמקים קראתיך ה'". תקרת בית הכנסת מקומרת והאולם נחלק על ידי [[עמוד]] מסיווי לשני חללים שבכל אחד מהם [[ארון קודש]]. הארון הדרומי מיועד ל[[ספר תורה|ספרי תורה]] "רגילים", בעוד שבאחר שמור ספר תורה עתיק הכתוב על עור [[צבי]], ואותו מוציאים המתפללים פעם אחת בלבד בשנה, ב[[שמחת תורה]]. על קירות האולם חרוטות שש כתובות הקדשה עתיקות, מתוך 13 שנמצאו בו בשנת [[1928]] בידי ה[[אדריכל]] [[יעקב פינקרפלד]].