סטטוס קוו (המקומות הקדושים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בשביל זה יש ויקינתונים, קישורים פנימיים
שורה 12:
 
===התקופה הצלבנית והממלוכית===
המצב השתנה עם הכיבוש ה[[צלבנים|צלבני]] של ארץ ישראל והקמת [[ממלכת ירושלים]] בשנת [[1099]]. אף שבשנים הראשונות פעלו הצלבנים בשיתוף פעולה עם הנוצרים המקומיים, ושיקמו יחדיו את המקומות הקדושים, נהנו הלטינים מעליונות ועדיפות, אשר הביאה את הפטריארך של ירושלים לעוזבה ל[[קונסטנטינופול]]. [[פילוג הכנסייה הנוצרית]] ב-[[1054]] יצר את [[נצרות קתולית|הנצרות הקתולית]] וה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]], והיריבות והאיבה בין השתיים הורגשו גם ב[[ארץ ישראל]]. יחסי שתי הכנסיות הוסיפו והתדרדרו בעקבות [[מסע הצלב הרביעי]] אשר הופנה כנגד [[האימפריה הביזנטית]], ובשיאו, בשנת [[1204]], כבשו הצלבנים את קונסטנטינופול, בזזו את אוצרותיה משך שלושה ימים וחיללו את המקומות הקדושים. משך שנות קיומה של הממלכה הצלבנית השנייה בארץ ישראל, שמרכזה שכן ב[[עכו]], המשיכו הלטינים ונהנו מעליונות במקומות הקדושים בירושלים ובבית לחם, אף שאלה היו נתונים בשליטה [[איובים|איובית]]. שני [[הסכם יפו|הסכמי יפו]] מ-[[הסכם יפו (1192)|1192]] ומ-[[הסכם יפו (1229)|1229]], והבנות נוספות, הסדירו את יחסי הישויות הנוצרית והמוסלמית בארץ ישראל, והתייחסו גם למקומות הקדושים, אך התעלמו לחלוטין מהעדות הנוצריות הלא קתוליות.
 
עליונות זו נפגעה בשנים שלאחר [[המצור על עכו (1291)|כיבוש עכו]] בידי ה[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|ממלוכים]] וסופה המוחלט של הנוכחות הצלבנית בארץ ישראל בשנת [[1291]]. החזקה במקומות הקדושים הייתה תלויה במידה רבה ביכולתן ובנכונותן של העדות השונות לשלם בכסף עבור האינטרסים שלהן. כך לדוגמה רכשו ה[[פרנציסקנים]], שנוכחותם בארץ החלה ב-[[1217]], את [[חדר הסעודה האחרונה]] ואת סביבתו ב[[הר ציון]] תמורת סכום של 30,000 [[דוקט]]ים ששולמו לשליט ה[[ממלוכים|ממלוכי]], וקבעו במקום את מרכזם.
שורה 102:
*בידי '''[[נצרות קופטית|הקופטים]]''' נמצאת הקפלה הצמודה לקבר הקדוש ממערב, שני חדרים ברוטונדה וחדר ממערב לכניסה לכנסייה, ובו מרפסת הצופה על אבן המשיחה. כמו כן טוענים הקופטים לבעלות על שתי קפלות - קפלת מיכאל הקדוש (ממזרח לכניסה לכנסיית הקבר) וקפלת ארבע החיות שמעליה. הבעלות על קפלות אלה נמצאת בוויכוח בינם לבין האתיופים.
*בידי '''[[הכנסייה הסורית|הסורים]]''' נמצאים רק קפלת ניקודמוס שב[[אפסיס]] המערבי של ה[[רוטונדה]] וקבר יוסף הרמתי המחובר אליה מדרום, ואלה נתונים במחלוקת בינם לבין הארמנים. כיוון שכך לא ניתן היה לשפץ אותה אחרי השריפה שאירעה ב-[[1808]], והיא מוזנחת ועדיין ניכרים בה סימני השריפה.
*ל'''[[הכנסייה האתיופית האורתודוקסית|אתיופים]]''' היו זכויות בתוך כנסיית הקבר, אולם הם נדחקו ממנה ל[[דיר אל סולטאן]] שעל גג הכנסייה, שם נמצא בבעלותם מנזר קטן, ולידו הם מצביעים על [[עץ זית]] המזוהה על-ידם עם אתר [[עקדת יצחק]]. האתיופים אוחזים ברשותם בשתי הקפלות של ארבע החיות ומיכאל הקדוש, והם נתונים במחלוקת מתמשכת עם הקופטים באשר לכל הנכסים הללו.
 
====האזורים המשותפים====
שורה 178:
[[קטגוריה:נצרות: זרמים]]
[[קטגוריה:היסטוריה של ארץ ישראל]]
 
[[en:Status quo (Holy Land sites)]]