דרור זייגרמן – הבדלי גרסאות

הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.

באפריל [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003|}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]] בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,954193,00.html Tense Vigil], Apr. 02, 1984, TIME}}.

 

בשנים [[1986]]-[[1988]] כיהן כיועץ ליושב ראש ההנהלה הציונית, [[אריה דולצין]], ואחראי על תיק הסטודנטים.

 

בשנים [[1988]]-[[1992]] כיהן כמנהל כללי של בית הספר הממשלתי לתירות. ביוזמתו הפך מקצוע התירות לאקדמי ונפתח חוג לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה כמו כן נפתחו קורסי השתלמות למדרכי קבוצות תירות ל[[מרוקו]] ו[[סין]]. זייגרמן סייר באתרי תירות בארצות אלה וניפגש עם גורמים ממשלתיים עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות.

 

בשנים 1992-1995 כיהן כקונסול כללי של ישראל ב[[טורונטו]], [[קנדה]]

[[קטגוריה:שגרירי ישראל בבריטניה]]

[[קטגוריה:חברי הכנסת העשירית]]