ערעור – הבדלי גרסאות

על המקרים שבהם תינתן רשות הערעור אמר השופט שמגר בפסק דינו:

:לא ניתן להגדיר באופן ממצה מראש את סוגי המקרים, בהם תוענק רשות לערער מפאת חשיבותם, אך המדובר בעיקר באלו: שאלות בעלות חשיבות חוקתית; נושאים, בהם יש החלטות סותרות של ערכאות נמוכות יותר, ואשר בהם טרם נפסקה הלכה על ידי ערכאת הערעור הגבוהה ביותר, הווה אומר, מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם יש חשיבות עניינית לבעיה המשפטית המועלית בהם בין כעמדה בפני עצמה ובין מבחינת הקשרה או זיקתה לנושאים משפטיים אחרים; מקרים, בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במלים אחרות, מקרים, בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת. למותר לחזור ולהזכיר, כי רשימה זו איננה יכולה להיות ממצה, ואף אינה מתיימרת להיות כזאת.

 

כמו כן, כאשר פסיקתו של בית משפט השלום ניתנה בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, כדי לערער עליה, יש להגיש תחילה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, ורק אם זו מאושרת, מתקיים דיון בערעור. זאת בניגוד לפסיקה הניתנת בבית משפט השלום בשגרה, שעליה הערעור הוא בזכות, ולא ברשות.

 

לעתים אורכים הליכי הערעור זמן רב, ואילו אחר פסק הדין או גזר הדין יש למלא מיד. מסיבה זו ניתן לבקש מבית המשפט שנתן את פסק הדין או את גזר הדין [[עיכוב ביצוע]], וזאת עד לאחר סיום הדיון בערעור.

 

==ערעור מחוץ למערכת המשפט==

[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]

 

[[fr:Appel dans la justice française]]