בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי קט'
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2778310
שורה 33:
==== העוגב ====
עם הקמתו, ההתנגדות להפעלת מוזיקה כלית בבית הכנסת הייתה גדולה למדי וכללה אפילו חלק מחברי הנהלת הקהילה. ב-1869, כשלצורכי חתונה שנערכה בבית הכנסת, הוגשה בקשה לשימוש ב[[אקורדיון]], נשיא הקהילה דאז, מלך נתנזון, שראה בכך פתיחת הדלת להכנסת עוגב, הגיש את התפטרותו, התפטרות שנדחתה על ידי יתר חברי ההנהלה, שהבהירו לו שחששותיו חסרי בסיס. לבסוף לא היה שימוש באקורדיון, משום שהחזן לא הספיק לעשות חזרות עם האקורדיוניסט. למרות זאת, ב-1887, בנישואי אחד הדירקטורים של "בנק רומניה", השירה לוותה באקורדיון. ב-1892, כשנערכו שינויים במבנה, חברי הקהילה הצעירים תבעו התקנת [[עוגב]]. נשיא הקהילה באותה תקופה, [[ישראל יעקב שנפלד]] (Israel Iacob Schönfeld), פנה בכתב לשורה של אישים הידועים כסמכויות רבניות ב[[מערב אירופה]], כדי לשמוע מהם על יחסם להתקנת והפעלת עוגב בבית כנסת. מכתב התשובה של [[צדוק כהן]] (קהן), שהיה הרב הראשי של [[צרפת]], מובא ב"[[מונוגרפיה]] היסטורית של בית הכנסת כורל של בוקרשט" שכתב הרב [[מאיר אברהם הלוי]] ובו מציין הרב הצרפתי שהעוגב הוכנס לשימוש בארבעת בתי הכנסת הקונסיסטוריאליים של פריז בטרם נכנס לכהונתו וזה לא נוגד את המסורת היהודית. המעטים המתנגדים לעוגב, יכולים ללכת לבתי תפילה פרטיים על פי טעמם. העוגב משמש לחתונות ואירועיים שונים, אך גם לצורכי עבודת הקודש בכל הימים, כולל חגים ושבתות, ללא יוצא מן הכלל חוץ מיום הכיפורים. בשבתות ובחגים מפעיל את העוגב [[מוזיקאי]] שאינו יהודי ובמשך השבוע הוא מופעל על ידי יהודים<ref>Evreii din România în texte istoriografice - Antologie עמודי 532-533</ref>. שנפלד דיווח על ההתייעצויות בישיבת הוועד שנערכה ב-9 ביוני 1896, לאחר שהעניין נרגע מעט, אולם בתחילת [[המאה ה-20]] הנושא חזר לסדר היום וב-14 ביוני 1901, בישיבה שנוהלה על ידי סגן הנשיא, לזרוביץ', התקבלה ההצעה המשתלמת ביותר עבור עוגב וניתנו סמכויות מלאות לנתן מישונצניקי לטפל בהזמנה. לרשות המזמינים עמדה קרן על ס"ך 2,500 ליי שנאספה מזמן למטרה זו ולמרות שהוגשה גם בקשה החתומה על ידי 54 חברים בקהילה, שביקשו את התקנת העוגב ללא דיחוי, עדיין נערמו התנגדויות של שמרנים. לאחר קביעה של הוועד בהנהגת [[אדולף שטרן]] התגברו על המכשולים, אך כדי לעמוד בתביעות הנגדיות נקבע בהתחלה שהעוגב יופעל על ידי מוזיקאי לא יהודי. המפעיל הראשון היה [[יוסיף פאשיל]] (J. Paschill) שפעל עד 1924, אך כבר ב-1903 הצטרף אליו המוזיקאי היהודי [[אברהם לוי-איוולה]] (Abraham Levy-Ivela), כמנגן בעוגב וכמתרגל המקהלה<ref>Evreii din România în texte istoriografice - Antologie עמודי 528-529</ref>.
 
 
על יד בית הכנסת כורל הוקם במאה ה-20 מכון לתרבות יהודית שריכז סביבו חלק גדול של האליטה האינטלקטואלית והדתית היהודית - לרבות דמויות כמו הרבנים [[משה גסטר]], [[יעקב יצחק נימירובר]], [[מאיר אברהם הלוי]], [[אלכסנדר שפרן]], כמו [[משה שוורצפלד]], [[אדולף שטרן]] ואחרים.
שורה 66 ⟵ 65:
[[קטגוריה:רומניה: בתי כנסת]]
[[קטגוריה:בוקרשט: מבנים]]
 
[[en:Templul Coral]]
[[pl:Synagoga Chóralna w Bukareszcie]]
[[ro:Templul Coral din București]]