מערכת נחיתת מכשירים – הבדלי גרסאות

המערכת קיימת ב[[מטוס קל|מטוסים קלים]] וגם ב[[מטוס נוסעים|מטוסי נוסעים]] גדולים. במטוסי הסילון החדשים, תצוגת ה-ILS היא על גבי צגים אלקטרוניים ובמטוסי הסילון הישנים ובמטוסים קלים, מערכת ה-ILS מוצגת בשעונים וצגים מכניים. מדובר במערכת דו-כיוונית, ורכיבים שלה חייבים להיות מותקנים במסלול הנחיתה וגם על המטוס המבקש לבצע בה שימוש.

ניתן למצוא מידע ספציפי על כל גישת ILS בדפיות השדה כולל: תהליך ההנמכה, תהליך MISS APP, מרחקים, כיוונים ועוד.

 

==היסטוריה==

מערכת נחיתת מכשירים מופעלת על ידי ה[[טייס]] בכך שהוא מזין לתוך רדיו הניווט את ה[[תדר]] ה-ILS של המסלול שעליו הוא מתכוון לנחות. 15-20 [[מייל]] משדה התעופה, המערכת מתחילה לפעול.

כמו למכשירי ניווט אחרים ב[[מטוס]] גם לILS ישנו [[קוד מורס]] ועל ידי לחיצת כפתור, ה[[טייס]] יכול לשמוע את קוד המורס של אותו ILS ולוודא שזהו המסלול שבו הוא מתכוון לנחות. ברוב המקרים אין צורך בבדיקה זו וכיום טייסים לא נדרשים לדעת כיצד שיטת מורס במטוסים עובדת כדי לקבל רישיון טייס.

 

==סוגי ILS==

*Category III B - גובה החלטה(*) מינימאלי של 50 רגל (15 מטר), או ללא גובה החלטה (*) ו- RVR בין 200 מטר (656 רגל) ל- 75 מטר (246 רגל).

*Category III C - אין הגבלות על גובה החלטה (*) ו- RVR .

 

(*) - גובה החלטה (Decision Height), הגובה המינימאלי בו ניתן להמשיך את הגישה בלי לראות את המסלול. במידה ומגיעים לגובה זה ולא רואים את המסלול חובה על הטייסים לגשת לנחיתה פעם נוספת (go around).

 

[[קטגוריה:בקרה אווירית]]