|
רבים מה[[ראשונים]] מתייחסים למקור נוסף בתלמוד, שם מוזכרות עמדות שונות לגמרי. במקור זה מובאת מחלוקת בין התנא רבי יהודה ל[[אמורא]] [[עולא]] אם צאת הכוכבים הוא כדי הילוך ארבעה או חמישה מילין אחרי השקיעה. פרשנים רבים הציגו את המקור הזה כעומד בסתירה לכאורה למקור הקודם לפיו בין השמשות מסתיים פחות מכדי הילוך מיל אחד אחרי השקיעה, ובפרט שבשני המקורות מוזכר רבי יהודה.
[[רבנו תם]] וראשונים רבים אחרים תפסו את המקור השני כעיקרי, וקבעו שצאת הכוכבים הוא כדי הילוך ארבעה או חמישה מילין לאחר השקיעה, וכן פסק ב[[שולחן ערוך]] וה[[משנה ברורה]]. לעומת זאת, [[הגר"א]] ואחרונים נוספים טענו שהשיטה המקורית של ה[[גאונים]] היא שדווקא המקור הראשון הוא המדויק מבחינה הלכתית.
כדי ליישב סתירה קשה זו, קבע רבנו תם ששני פרקי זמן שונים קרויים בשם 'שקיעת החמה'. מרגע קביעתו זו ועד היום נשפכו נחלי דיו כדי להסביר עמדתו בדייקנות, וגם כדי לקבוע האם הלכה כעמדתו או לא. אולם במסגרת המאמצים הבלתי פוסקים להבהיר עמדתו זו, רבים יצרו בשמו עיתוי נוסף ל'צאת הכוכבים', והוא, כחמשים וארבע דקות לאחר צאת הכוכבים הרגיל (הופעת שלושה כוכבים בינוניים), באופן שיצאה מ'חידוש זה' חומרה עצומה לגבי סוף היום, ובמיוחד לגבי סיום השבתות, הימים הטובים, ויותר מכל, לגבי סיום יום הכיפורים.
אולם בספר חדש<ref>זייני, אליהו רחמים, בין השמשות דר"ת", הוצאת ישיבת "[[ישיבת אור וישועה |אור וישועה]]", חיפה תשע"ג</ref>, מוכיח הרב [[אליהו זייני]], כי עמדתו של רבנו תם ביחס של זמן צאת הכוכבים וקביעת סוף היום, יוחסה לו בטעות גמורה. הרב זייני: "אין שום מקום להמצאת חומרות חסרות כל בסיס המכבידות על כל אדם ירא שמיים." בהקדמת הספר כותב הרב זייני: "כיום דברי רבינו תם במקורם נמצאים בידינו. עיון מדוקדק בהם אינו משאיר כל ספק: עמדה אחרונה זו שיוחסה לו, בטעות גמורה וחמורה יסודה. ואם אכן נכון שרבינו תם חשב שיש שתי שקיעות שונות, מעולם לא חשב ולא טען שיש שני סוגי 'צאת הכוכבים'."
===כדי הילוך מיל ===
|
