מחיינו (כתב עת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1גיליון
שורה 10:
לאחר הפילוג בגדוד העבודה בקיץ תרפ"ג 1923, עברה המערכת ל[[תל יוסף]]. מאדר א' [[תרפ"ד]] [[1924]], נמצאה המערכת בפלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]] עד כסלו [[תרפ"ו]] [[1926]]; ובחלק מפרק זמן זה נערך על ידי אליעזר כנעני, חבר תל יוסף ששהה בירושלים, ואחר כף על ידי זאב און, אף הוא מתל יוסף. מספר חוברות ראו אור בפלוגת גדוד העבודה ב[[תל אביב]]; חלקן על ידי [[דוד הורוביץ]]. לאחר מכן נדדה המערכת לירושלים, ושוב חזרה לתל יוסף. ב[[תרפ"ז]] [[1917]], התפלג גדוד העבודה לשני פלגים "השמאל" ו"הימין". בשני הפלגים הוציאו גליונות "מחיינו" במקביל. הגליונות שראו אור באותה תקופה, עד להתאחדותו של שארית גדוד העבודה עם [[הקיבוץ המאוחד]] בקיץ [[תרפ"ט]] [[1929]], נערכו על ידי אליעזר כנעני ואחרים, בתל יוסף ובקיבוץ [[רמת רחל]].
 
השתתפו בכתיבתו בכתיבה יזומה או שהובאו מדבריהם רבים מחברי גדוד העבודה ומנהיגות [[תנועת העבודה]], אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית|השלישית]], אשר פעלו ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], בהם יהודה אלמוג, [[יוסף טרומפלדור]] [[יהודה ארז]], [[שלמה לויטין]], [[חנוך רוכל]], [[מניה שוחט]], [[ישראל שוחט]], [[שלמה לביא]], דוד הורוביץ, [[הלל דן]], [[לבש טרנופולר]], [[נחום בנארי]], [[פנחס שניאורסון]], [[מנחם אלקינד]], שמעון בן צבי ו[[יצחק שדה|יצחק לנדוברג-שדה]].
 
רוב גליונות "מחיינו" נכתבו בכתב יד בעט ודיו, ושוכפלו באמצעות [[הקטוגרף]]; ובשל כך צבען של האותיות היה כחול-סגול.