|
|
|
==היסטוריה==
בשנת [[1913]] מספר סטודנטים החליטו להקים [[סטודיו]] למשחק לפי [[שיטת סטניסלבסקי]]. תחילה הם לא הצליחו למצוא מורה למשחק אך בסופו של דבר אחד [[יבגני וכטנגוב]] שהיה מתלמידיו של [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] הסכים להוביל את הלימודים. המחזה הראשון נכשל באופן טוטאלי ורצו לאסור על וכטנגוב להמשיך בחזרות. וכטנגוב המשיך בחזרות עם תלמידיו ו[[סטודיו]] קיבל שם "סטודיו למשחק של וכטנגוב". ב-[[13 בספטמבר]] [[1920]] הסטודיו קיבל חסות של [[תיאטרוןהתיאטרון לאומנותהאמנותי]] תחת השם "סטודיו מס' 3". המחזה הראשון היה "נס של אנטוני הקדוש" מאת [[מוריס מטרלינק]] והוא הוצג ב-[[13 בנובמבר]] [[1921]]. שחקני התיאטרון חיפשו מחזה נוסף ובסופו של דבר הוחלט לעלות את "נסיכת טורנדוט" מאת [[קארלו גוצי]]. כל החזרות התקיימו לפי הנחיית וכטנגוב אך הוא עצמו כבר לא היה יכול להגיע להצגת בכורה. כמה ימים לאחר מכך וכטנגוב נפטר ממחלה.
השחקנים בחרו את וועד המנהל ו[[יורי זבדסקי]] התמנה לבמאי ראשי של התיאטרון החדש. לאחר שבשנת [[1926]] הוא עזב את התיאטרון, במשך שנים לא היה במאי ראשי. בשנות ה-30 ראשי הממשל כולל ראשי [[נ.ק.וו.ד]] ו[[יוסף סטלין]] היו בין מעריצי התיאטרון. בשנות ה-30 על במת התיאטרון הולעו הצגות בהם השתתף בוריס שצ'וקין בתפקיד של [[ולדימיר לנין]]. משחקו היה נחשב לתפקיד הקלאסי של לנין בתיאטרון הסובייטי.
בשנת [[1939]] למנהל האומנותיהאמנותי של התיאטרון מונה [[ראובן סימונוב]] שהיה בין התלמידיו של טכטנגובוכטנגוב. סימונוב כיהן בתפקיד זה במשך 30 שנים. לאחר תחילת [[מלחמת העולם השנייה]] להקת התיאטרון הועברה לעיר [[אומסק]] והייתה מופיעה על במת התיאטרון המקומי. בניין התיאטרון נהרס במהלך הפצצות. היה רעיון לא להחזיר את התיאטרון לבירה ולמקם אותו באחד מערי [[סיביר]]. בהמלצת [[אנסטס מיקויאן]] נבנה בניין חדש של התיאטרון ולהקתו חזרה ל[[מוסקבה]]. בשנת [[1946]] פורסמה החלטת הממשל עלבהקשר הצגותלהצגות התיאטרון ועל תיאטרון וכטנגוב היה קשה להמשיך במסורת שלו של סגנון קומי וחגיגי. בתקופה זו סימונוב הצליח לקלוט בהרכב התיאטרון שחקנים שחזרו מתקופת מאסר ב[[גולג]] וגם שחקנים של תיאטרון הקמרי שנסגר בהתאם להחלטת הממשלה.
בשנת [[1963]] סימונוב חידש את הצגת "נסיכת טורנדוט" והיא זכתה להצלחה מחודשת. בשנת [[1968]] התחילה תקופה יבגני סימונוב (בנו של ראובן סימונוב) בהנהגת התיאטרון. הוא ניהל את התיאטרון עד לשנת [[1987]] כאשר נאלץ לעזוב אותו. בשנה זו בראש התיאטרון הועמד [[מיכאיל אוליאנוב]] משחקנימשחקניו הוותיקים של התיאטרון. הוא ניהל את התיאטרון עד לשנת [[2007]].
החל משנות ה-30 לידדליד התיארטוןהתיאטרון פועל בית הספר למשחק שמשנת [[1939]] נקרא על שם שצ'וקין שהיה בין השחקנים הבולטים של התיאטרון ובמאי של מספר הצגות שהועלו בשנות ה-30. רוב שחקני התיאטרון הינם בוגרי בית ספר זה.
==קישורים חיצוניים==
|
