הקיבוץ הארצי השומר הצעיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2890653 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הייתה, על ידי |
||
שורה 5:
בשנת [[1926]] החלו נציגי הקיבוצים להיפגש לצורך הקמת תנועה משותפת, וביולי שנה זו התכנסה מועצה ארצית, שהחליטה על הקמת '''הקיבוץ הארצי'''. בשלב זה מנתה התנועה ארבעה קיבוצים: [[מרחביה (קיבוץ)|מרחביה]], [[עין שמר]], [[מעברות]] ו[[משמר העמק]]. [[בית אלפא]] לא הצטרף לתנועה בשלב זה עקב חילוקי דעות.
התחדשות העלייה לארץ ישראל בשנת [[1928]] הביאה לגידול במספר קיבוצי התנועה, ובמקביל הצטרפו לתנועה קיבוצים קיימים. במהלך שנות ה-30 הוכפלה התנועה כמה וכמה פעמים עד שבסופן הגיעה לכדי כ-7000 נפש בעשרות קיבוצים ועשרות אלפי חניכי תנועת הנוער שלה, [[השומר הצעיר]] התחנכו להגשמה בקיבוץ על
בשנת [[1946]] הקים הקיבוץ הארצי יחד עם השומר הצעיר ו[[הליגה הסוציאליסטית]] את [[מפלגת פועלים השומר הצעיר]]. בשנת [[1948]], ערב קום [[מדינת ישראל]], התאחדה המפלגה עם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] והקימה את מפלגת הפועלים המאוחדת-[[מפ"ם]]. בבחירות לכנסת הראשונה שנערכו ב-1949 זכתה התנועה ב-19 מנדטים והפכה ל[[מפלגה]] השנייה בגודלה ב[[הכנסת|כנסת]].
שורה 19:
==קוים אידאולוגים==
תנועת הקיבוץ הארצי התאפיינה במספר עקרונות אידאולוגיים:
;קולקטיביות רעיונית ופוליטית : יחסית לתנועות קיבוציות אחרות, הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין הקיבוצים החברים בה, הן בתחום הפוליטי (הצבעה ופעילות למען מפ"ם) והן בתחום הקיבוצי - שמירה על מנגנונים [[שיתוף|שיתופיים]] שונים בכל קיבוצי התנועה. יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות יתר בקיבוצי התנועה בעיקר אחרי המפנה השמאלני להערצת [[ברית המועצות]] שיזם יערי ב-1939 לחיזוק מעמדו לעומת [[יעקב חזן]], מפנה שהצליח להשלים רק ב-1948 באיחוד עם [[הקיבוץ המאוחד]]. הערצה זו
;ערבות הדדית בין קיבוצית : בתנועת הקיבוץ הארצי הייתה נהוגה ערבות הדדית מלאה בין הקיבוצים החברים בתנועה. במקרה של בעיות כלכליות בקיבוץ מסוים, שאר קיבוצי התנועה נחלצו לעזרתו.
ב[[שנות ה-90]] ובעשור הראשון של המאה ה-21 נשחקו עקרונות אלה, יחד עם השחיקה הכוללת בערכי הקיבוצים.
|