הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי קידר (איש מודיעין)"

עריכה
(עריכה)
'''מרדכי קידר''', המכונה '''האסיר איקס''' (נולד ב-[[19 בנובמבר]] [[1929]]), הוא איש [[מודיעין צבאי|מודיעין]] [[ישראלי]] שהורשע ב[[רצח]] ובשוד של סייען יהודי, בעת ששהה ב[[ארגנטינה]] בהכנה ליציאתו לארץ היעד.
 
==ביוגרפיה==
==רקע==
===ראשית חייו===
[[קובץ:Bankupatam.jpg|250px|ממוזער|הבניין בשד' ארלוזורוב 19 בעפולה בו שכן בנק "קופת מלווה וחיסכון" שנשדד ב-1951]]
מרדכי קידר (קרביצקי) נולד ב-[[19 בנובמבר]] [[1929]] ב[[וילנה|ווילנה]], שנכללה באותו הזמן בתחום [[פולין]]. [[העלייה החמישית|עלה לישראל]] בשנת [[1934]] יחד עם סבו וסבתו, שהשתכנו ב[[חדרה]]. את לימודיו התיכוניים עשה ב[[בית הספר הימי בחיפה]], ובשנת [[1946]] הצטרף, כ[[ימאי]], לאונייה. ב[[מלחמת העצמאות]] התנדב ל[[פלי"ם]].
 
ב-[[30 בספטמבר]] [[1951]], ערב [[ראש השנה]] [[תשי"ב]], אירע [[שוד]] מזוין בבנק קטן בשם "קופת מלווה וחסכון" ב[[שדרות ארלוזורוב בעפולה|שדרות ארלוזורוב]], השדרה המרכזית של [[עפולה]]. שלושה גברים מזוינים, במדי צבא, נכנסו באור היום לבנק, שדדו באיומי נשק סכום של 10,000 [[לירה ישראלית|לירות ישראליות]] ונעלמו ב[[ג'יפ]] שהמתין להם, תוך נסיעה לכיוון דרום-מערב ב[[כביש 65]].{{הערה|{{דבר||עשרת אלפים ל"י נשדדו מקופת מלווה בעפולה|1951/10/03|00409}}{{ש}}{{על המשמר||מזוינים ביצעו שוד נועז בעפולה|1951/10/03|00111}}}} היה זה אחד ממעשי השוד הנועזים שבוצעו במהלך שנותיה הראשונות של המדינה. עוד קודם לכן, ב- [[5 בדצמבר]] [[1950]], נרצח נהג מונית בחוף הים בחדרה.{{הערה|{{דבר||נהג נרצח בחדרה|1950/12/06|00101}}}} המשטרה לא הצליחה לתפוס את שודדי הבנק ולגלות את זהותו של רוצח נהג המונית. למרות כישלון המשטרה בפענוח שני פשעים חמורים אלה, בחדרה, עיר מגוריו של קידר, פשטה השמועה כי ידו הייתה בשני המקרים. קידר עצמו לא סכר את פיו ונהג לרמוז כי אכן ידו בדבר.
 
===רצח קליין===
בשנת [[1957]] גויס קידר ליחידה 131 של [[אמ"ן]], יחידה שהפעילה סוכנים במדינות האויב, והיה אמור לצאת בשליחותה ל[[מצרים]]. היחידה אמורה הייתה לחדש את קשריה ורשתותיה במצרים, לאחר נפילת הרשת של "[[העסק הביש]]" לידי המצרים ולאחר תפיסתו והתאבדותו של סוכן אמ"ן במצרים רס"ן [[מאיר בינט]]. גיוסו של קידר לשירות המודיעין למשימה נועזת ומסוכנת היה בהמלצתו של ד"ר [[דוד רודי]], [[פסיכולוג]] אגף המודיעין. בשנותיה הראשונות של המדינה, בטרם נוצרו נוהלי אבחון כוח אדם ונוהלי [[תחקיר ביטחוני|סיווג ביטחוני]] מתאימים, רווחה מדיניות, לפיה מוטב לגייס לתפקידים אלה אנשים בעלי רקע פלילי, אשר יוכלו לבצע תפקידים אלה בהצלחה, בזכות תושייתם הרבה ומתוך רצונם לשקם את המוניטין שלהם. קידר גויס על אף שהיה ידוע למפקדיו כי סולק מן ה[[פקולטה]] ל[[משפטים]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} עקב המצאת [[תעודת בגרות]] [[זיוף תעודות|מזויפת]], ולמרות ידיעתם על החשדות נגדו בדבר שוד הבנק ורצח נהג המונית (באופן דומה נהגו גם לגבי גיוסו של [[אברי אלעד]]).
 
בחודש מרץ 1957 יצא קידר מטעם היחידה ל[[בואנוס איירס]], כהכנה לפעולת חבלה אסטרטגית במצרים. בסוף נובמבר נמצאה גופתו של קלמן קליין, יהודי מקומי שהיה איש הקשר של קידר בארגנטינה, כשהיא מנוקבת בדקירות סכין בכל חלקי גופו. רופא משטרתי שבדק את הגופה קבע כי הוא נרצח בערב הקודם. הגופה נמצאה בחדר שקליין שכר בסודיות. בעוזבו את ביתו היה בידי קליין סכום של 15,000 [[דולר]]ים, והכסף נעלם. התברר כי קליין יצא לפגישה עם קידר ובידו הכסף, לאחר שקידר זימן אותו באמתלה כי עליו לקבל את הסכום במקום סודי, משום שהוא עומד להיפגש עם גנרל ערבי ולשלם לו סכום זה, אך הכסף טרם הגיע מישראל. קידר עצמו נעלם ורק לאחר מספר ימים התקשר לממונים עליו בישראל, ובפיו סיפור כי ברח ממקום שהותו לאור חשדו שהמשטרה עומדת לעצור אותו באשמת שווא כי הוא מעורב בקשר נגד המשטר. הממונים על קידר החליטו להעמיד פנים כי הם מאמינים לגרסתו, על מנת שיתפתה לחזור לישראל.
 
===המעצר והמשפט===
ב-[[28 בנובמבר]] [[1957]] נחת קידר ב[[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד]] ונעצר מיד כאשר ברשותו רוב הכסף שנשדד. המעצר היה בהוראתו של [[איסר הראל]], ששימש אז כראש "[[המוסד]]" וה[[שב"כ]] (הוא כונה בתפקיד כפול זה בשם "הממונה על שירותי הביטחון"). הראל לא היה מודע לשליחותו של קידר, שהייתה באחריות אמ"ן, אך הוכנס לסוד העניין מיד כשהתגלו דבר הרצח של קליין והיעלמותו של קידר. קידר הוחזק בבית אריזה ב[[פרדס]] במקום לא ידוע במשך שלושה שבועות. ב-[[16 בדצמבר]] הועבר ל[[בית סוהר איילון|כלא רמלה]], שם הוחזק בתא בודד כשהוא נתון ב[[מעצר מנהלי]] ל-180 יום בהתאם לצו שיפוטי. [[כתב אישום|כתב האישום]] בגין הרצח בארגנטינה הוגש נגדו לפני תום 180 הימים.
 
בתקופה שלפני העמדתו של קידר לדין פנה איסר הראל למשטרה בבקשה שתחקור שוב את שוד הבנק ואת רצח נהג המונית. המשטרה החלה בחקירה ובידיה היו כבר די ראיות כדי להעמיד את קידר לדין על שני המעשים, כולל [[הודאה|הודאותיהם]] של שני שותפיו לשוד בעפולה, אך לאחר הרשעתו בבית הדין הצבאי החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[גדעון האוזנר]] שלא להמשיך בהליכים.
 
בחודשים מאי ויוני 1959 פרצה הפרשה לשיח הציבורי במאמרים שפורסמו בעיתונות שכותרתם "שליח רשמי חשוד",{{הערה| {{מעריב||ה"שליח" החשוד ברצח ושוד - עצור|1959/05/14|00102}}{{ש}}{{מעריב||"מוטל השליח" לוקח שני שותפים|1959/05/22|00201}}}} "מעצר ללא משפט" ו"מרדכי קידר נמצא במעצר מבודד", אולם זמן קצר לאחר מכן הוצא [[צו איסור פרסום]] לגבי הנושא והפרסומים פסקו. הצו נותר בעינו עד לשחרורו של קידר בשנת [[1974]]. החסיון על מסמכי הפרשה תקף עד ימינו אלה.
==צו איסור פרסום==
בחודשים מאי ויוני 1959 פרצה הפרשה לשיח הציבורי במאמרים שפורסמו בעיתונות שכותרתם "שליח רשמי חשוד", "מעצר ללא משפט" ו"מרדכי קידר נמצא במעצר מבודד", אולם זמן קצר לאחר מכן הוצא [[צו איסור פרסום]] לגבי הנושא והפרסומים פסקו. הצו נותר בעינו עד לשחרורו של קידר בשנת [[1974]]. החסיון על מסמכי הפרשה תקף עד ימינו אלה.
 
===האסיר איקס===
קידר נכלא בתא מבודד שנבנה במיוחד עבורו ב[[כלא רמלה]]. כדי שלא לזהותו, הוא כונה "האסיר איקס", ועל השמירה עליו הופקד צוות מיוחד. קידר הוחזק בתא זה במשך שבע שנים (מאוחר יותר נוספו תאים נוספים לאגף שקיבל את הכינוי "אגף איקס" או "אגף האיקסים"). בעת מאסרו, למד קידר שפות, השלים תואר ב[[פילוסופיה]] והפך לאחד מחסידיו של ד"ר [[משה קרוי]], אשר תורתו, על האלמנט של ה[[האגואיזם האתי|אגואיזם]] המוחלט שבה, שבתה את לבו. בשבתו בכלא, התגרש קידר מאשתו תמר ורדימון, אם בנו ארז. לימים נישאה תמר לאדם אחר ונולדו לה ממנו ילדים. היא ובעלה נספו באסון שריפה בביתו של ארז ב[[לונדון]] בשנת [[1985]].
 
איסר הראל הסביר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה" את הסיבות למעצרו המנהלי של קידר בטרם משפטו ומונה ביניהן את הסיבה כי קידר "עלול היה לפגוע פיזית בכל מי שעשוי היה לשמש בזמן מן הזמנים עד נגדו". סיבה זו היא, ככל הנראה, המניע העיקרי למעצרו המנהלי בטרם משפטו ולבידודו לאחר שכבר הורשע בדין. ניתן לשער כי איסר הראל רמז גם לחשש מפגיעתו של קידר לא רק בעדים, אלא בכל מי שהיה קשור למעצרו ולהעמדתו לדין.
 
===שחרורו===
אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]], ב-[[1 באפריל]] [[1974]], שוחרר קידר ממאסרו ובתחילת שנת [[1975]] עזב את ישראל וירד ל[[ארצות הברית]]. על הנסיבות שהביאו לשחרורו סופר שבעקבות פגישה מקרית בין בנו של קידר, ארז, חייל מצטיין ששירת בסיירת השריון בקרבות התעלה ב[[מלחמת יום הכיפורים]], לבין מפקד גייסות השריון [[אברהם אדן]], הורה הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]] לשחרר את מרדכי קידר. [[צבי ענבר]], לעומת זאת, סיפר שכבר ב-[[29 באוגוסט]] [[1973]] עלה שמו של קידר לדיון ב[[ועדת שחרורים|וועדת שחרורים]], שהתכנסה, בהתאם להוראות סעיף 509 ל[[חוק השיפוט הצבאי]], תשט"ו-1955, כנוסחו דאז, מדי חצי שנה; והחליטה לשחררו. ההחלטה של ועדת השחרורים, שהתכנסה לראשונה בראשות צבי ענבר, בה היו שותפים אל"ם במילואים אשר טורפז ואל"ם במילואים מרדכי פעיל, הייתה בניגוד להחלטות של ועדות השחרורים הקודמות שדנו בעניינו של קידר. ב-[[25 בינואר]] [[1974]] הודיעה הוועדה לקידר על החלטתם וב-[[26 בינואר]] הועברה ההחלטה לרמטכ"ל, [[דוד אלעזר]], אשר אמר שלמרות התנגדות של גורמים שונים, אין בדעתו להתערב בשיקול דעתה של הוועדה.
 
===דרישתו למשפט חוזר===
בשנת [[1995]] החליט מרדכי קידר לבקש [[משפט חוזר]], כדי להוכיח, לדבריו, את חפותו. לאחר שקידר פנה לרשויות השיפוט של [[צה"ל]] בבקשה לעיין בתיק המשפט שלו משנת 1957, התברר, בראשית שנת [[1996]], כי לא ניתן למצוא את התיק. קידר, שטען כי נפל קרבן למאבקי כוח בין הזרועות השונות של [[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]], ראה באבדן התיק ראיה לטענותיו.
 
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=DAV/1950/12/06&ChunkNum=-1&ID=Ar00101 נהג נרצח בחדרה] [[דבר (עיתון)|דבר]] 6.12.1950.
* [http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=AHR/1951/10/03&ChunkNum=-1&ID=Ar00111&PageLabel=1 מזוינים ביצעו שוד נועז בעפולה] [[על המשמר]] 3.10.1951.
* [http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=DAV/1951/10/03&ChunkNum=-1&ID=Ar00409 עשרת אלפים ל"י נשדדו מקופת מלווה בעפולה] דבר 3.10.1951.
* [http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=MAR/1959/05/14&ChunkNum=-1&ID=Ar00102&PageLabel=1 ה"שליח" החשוד ברצח ושוד - עצור] [[מעריב]] 14.5.59
* [http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=MAR/1959/05/22&ChunkNum=-1&ID=Ar00201&PageLabel=2 "מוטל השליח" לוקח שני שותפים] מעריב 22.5.1959.
* {{הארץ|יוסי מלמן|האסיר איקס לא בא להלוויה: חייו של ארז בן-חורין|1.1283163|1 באוקטובר 2009}}
* שוש תמר מימון, [http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-369b905c1912d31006.htm אסיר לנצח], באתר [[mako]],{{כ}} 28 בפברואר 2013
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P011009/t.0.0110.800.2.9.jpg תמונתו בשנת 2009], [[הארץ]], 1 בינואר 2009.
 
{{מיון רגיל:קידר, מרדכי}}
 
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות רכוש בישראל]]