הבדלים בין גרסאות בדף "התיאטרון האמנותי של מוסקבה"

==היסטוריה==
===לפני מהפכת אוקטובר===
היסטוריית התיאטרון מתחילה מפגישת [[שחקן]] ו[[במאי]] [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] עם [[תסריטאימחזאי]] ומורה למשחק [[ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו]] ב-[[19 ביוני]] [[1897]] ב[[מסעדה]] ב[[מוסקבה]]. במהלך הפגישה סוכם על הקמת תיאטרון חדש שיתבסס על עקרונות של הבמאי הצרפתי אנדרה אנטואן והבמאי הגרמני טוטו בראם. אחד העקרונות של התיאטרון החדש היה מחיר נמוך של כרטיסי כניסה. תחילה הועברה פניה לעיריה אך העיריה סירבה לתמוך בתיאטרון. כתוצאה מכך המייסדים נאלצו לפנות ל[[ספונסר|ספונסרים]] ולהעלות את מחיר הכרטיסים.
 
המייסדים היו בראש התיאטרון ושחקנים באו מקבוצת תלמידים של נמירוביץ'-דנצ'נקו ושחקנים חובבנים שהשתתפו בהצגות בבימוי של סטניסלבסקי. ההצגה הראשונה התקיימה ב-[[14 באוקטובר]] ([[26 באוקטובר]] [[1898]] כאשר על הבמה הועלה מחזה של אלכסיי טולסטוי "צאר פיודור יואנוביץ'" בבימוי המשותף של המייסידם ועם [[איוואן מוסקבין]] בתפקיד הראשי. ההצלחה הייתה גדולה ובינואר [[1901]] ההצגה הועלה בפעם ה-100. ב-[[17 בדצמבר]] [[1898]] הועלתה הצגה "השחף" על פי [[אנטון צ'כוב]].
 
עד לשנת [[1902]] לתיאטרון לא היה בניין קבוע אך לקראת העונה השלישית היה ברור שנדרש בניין התיאטרוןלתיאטרון הצעיר. היה צורך לאיחסון תעפורות ומקום להחזרותקבוע לחזרות. סוכם על הקמת [[קואופרטיב]] בהרכב של 13 חברים, כאשר סטניסלבסקי ונמירוביץ'-דנצ'נקו היו נציגי השחקנים. החלטות בוועד המנהל היו מתקבלות באספה כללית של חברי הארגון כאשר מספר קולות היה פרופורציונלייחסי לתרומה הכספית. התרומה הכספית הגדולה הייתה של [[סאבה מורוזוב]], תעשיין מוסקבאי. במהלך קיץ [[1902]] בוצע התאמת בניין קיים לבניןןלבניין התיאטרון עם 1200 מקומות ישיבה. בסתיו [[1902]] התיאטרון החל לעבוד בבמתו הקבועה.
[[קובץ:Anton Chekhov reads The Seagull.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אנטון צ'כוב]] מקריא לשחקני התיאטרון את המחזה שלו]]
בשנת [[1902]] [[וסבולוד מיירהולד]] עזב את התיאטרון והקים תיאטרון חדש בהנהגתו.
עד לשנת [[1905]] התיאטרון העדיף הצגות של מחזאים רוסים כמו אלכסיי טולסטוי, [[אנטון צ'כוב]] ו[[מקסים גורקי]]. בשנת [[1905]] התיאטרון העלה על הבמה מחזה של [[מקסים גורקי]], אך המחזה הנוסף שלו הועלה רק כעבור 30 שנים. בנוסף התיאטרון העלה מספר מחזות של [[הנריק איבסן]] ו[[גרהרט האופטמן]].
 
בשנת [[1906]] התיאטרון נסע לראשונה ל[[אירופה]] לסבב הופעות.
 
התיאטרון ניסה למצוא דרכים חדשים בבימוי ומחקש ולכן מפעם לפעם הוקמו [[סטודיו|סטוסיות]] בהם סטניסלבסקי היה מפתח את רעיונותיו.
 
בשנת [[1902]] התגלו חילוקי דעות בין מיסדי התיארטון ובהתאם לכך בשנת [[1906]] הם הפסיקו בימוי משותף.
 
בתקופה זו הוקמו "סטודיו ה-1" ו"סטודיו ה-2" בהם סטניסלבסקי פיתח את הרעיונות שלו.
 
=== התקופה הסובייטית===
במהלך [[מלחמת האזרחים ברוסיה]] התיאטרון התפצל - חלק משחקניו נסעו להצגותלהופעות מחוץ ל[[מוסקבה]] ולאור אי-סדר במדינה לא יכלו לחזור ואף נסעו לתקופה מסויימת ל[[אירופה]]. רק בשנת [[1921]] כל השחקנים התאספו ב[[מוסקבה]] מחדש.
 
בשנת [[1920]] התיאטרון קיבל שם "אקדמי" וזה סימל את הכרת חשיבותו בעינניבעיני הממשל. [[ולדימיר לנין]] היה בין מעריצי התיאטרון. באותה שנה התיאטרון לקח תחת חסותו את השחקנים שלמדו אצל [[יבגני וכטנגוב]] תחת השם "הסטודיו ה-3". בשנת [[1921]] הוקמה גם "הסטודיו ה-4".
 
בשנת [[1919]] סטניסלבסקי הקים סטודיו לאופרה ליד [[תיאטרון בולשוי"]]. באותה שנה נמירוביץ'-דנצ'נקו הקים "סטודיו מוזיקאלי". במשך עשרות שנים סטודיות אלו התחרו זו בזו, ורקלמרות שלפעמים הצגיו את ההצגות באותה במה. רק בשנת [[1941]] הם אוחדו תחת "תיאטרון מוזיקלי על שם סטניסלבסקי ונמרוביץ'-דנצ'נקו" שקיים גם כיום.
 
בשנת [[1922]] קבוצה גדולה של שחקני התיאטרון בראשות [[קונסטנטין סטניסלבסקי]] נסע לשנתיים לארצות [[אירופה]] ו[[ארצות הברית]]. בהצגות התיאטרון הייתה הצלחה גדולה, אך סטיסלבסקי כתב לנמירוביץ'-דנצ'נקו מ[[ברלין]]: "בהצגות שלנו אין שום דבר חדש. השחקנים הוותיקים לא רוצים ללמוד מחדש ושחקנים הצעירים לא יכולים".
===לאחר הפיצול===
====תיאטרון על שם צ'כוב====
בשנת [[1987]] קובצת שחקנים התפצלה מהתיאטרון, אך קבוצהקבוצת הרוב בראשות [[אולג יפרמוב]] נשראה והמשיכה להעבוד בנניןבניין המקורי של התיאטרון. לאחר פטירת אולג יפרמוב בראשות התיאטרון עומד [[אולג טבקוב]].
 
====תיאטרון על שם גורקי====
בשנת [[1987]] קובצת שחקנים התפצלה מהתיאטרון והקימה תיאטרון חדש בראשות [[טטיאנה דורוניה]]. תיאטרון זה רואה את עצמו כממשיך דרך של התיאטרון המקורי שהוקם בסוף [[המאה ה-19]] ומעלה את הצגותיו בבניין חדש. למרות שרוב השחקנים לא עברו לתיאטרון זה והוא מעלה את הצגותיו לא בננין המקורי של התיאטרון, עיטורים שהתיאטרון האומנותי קיבל בתקופה הסובייטי נחשבים כשייכים לתיאטרון זה.
 
==קישורים חיצוניים==
122,346

עריכות