סעדיה עדני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q3460418 |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
{{שכתוב|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}
רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה מגדולי [[חכם|חכמי]] [[יהדות תימן|תימן]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]]. רבי סעדיה היה פרשן [[מקרא]] ו[[הלכה]], ממפרשי משנה תורה להרמב"ם,[[פילוסוף]] ו[[רופא]]. הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. כפי הנראה נולד רבנו סמוך לשנת ה'ק"פ ליצירה [[1420]]. באמצע המאה ה-15 עלה ל[[ארץ ישראל]] וחי ב[[צפת]], שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי ב[[סוריה]] וישב ב[[דמשק]] וב[[חאלב]]. ב[[כ"ט באלול]] [[ה'רמ"ה]] [[1485]] הוא סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו ב[[הגליל העליון|גליל העליון]].
הוא היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים ברוב מקצועות התורה החכמה והרפואה. ספריו משולבים בשפות לשון הקודש ערבית וארמית, חלקם נכתבו לבקשת תלמידיו. יש הסבורים כי הפירוש על התורה הנקרא מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי, הוא חיבורו שלו, ולמעשה ר' סעדיה עדני השתמש גם בכינוי דמארי. כפי הנראה, פירושו על ה[[רמב"ם]] היה בזמנו ידוע בכמה ארצות שכן רבי [[זכריה אלצ'אהרי]] הזכיר את פירושו בספר "המוסר" בזה הלשון: "והמאיר קצוי נשייה, פירוש רבנו סעדיה" (מחברת 3 שורה 195). קרוב לודאי שמרבי סעדיה עדני התגלגלו תשובותיו של רבי [[יהושע הנגיד]] מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי [[יוסף קארו]] שהזכירם בחיבוריו "[[כסף משנה]]" ו"[[בית יוסף]]" (כ"כ פרופ' [[יהודה רצהבי]] במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21).
==בגולת תימן==
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור. אך סביר להניח שהיה בעיר [[עדן]], מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות של רבינו לספר 'אלמרשד אלכאפי' לרבנו תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ועדיין אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, וייתכן וכינוי אלעדני משום שמשפחתו מוצאה מעדן.
==מעמיד תלמידים==
| |||