אהימסה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q178498 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Ahimsa.svg |שמאל|ממוזער|
'''אהימסה''' או '''אהינסה''' (ב[[הינדי]]: '''अहिंसा''') הוא
האהימסה הוא עיקרון מוסרי רחב, המחייב התנהגות ראויה כלפי כל היצורים החיים כחלק מאורח חיים כולל. דהיינו, לא די בהימנעות מאלימות חיצונית כלפי כל היצורים החיים, אלא יש לנהוג כלפיהם בחמלה ובכבוד, ולפעול למען טובתם.
גישת האהימסה המטפחת טוב לב וחמלה כלפי כל היצורים החיים, היא זו שהביאה להתפשטות ה[[צמחונות]] בהודו.▼
הרעיון ה[[הוליזם|הוליסטי]] ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] של האהימסה אומר שה[[אל]] נמצא בכל מקום ומכאן גם בכל יצור חי ולאדם אסור לפגוע בתואם (הסדר ההרמוני) של העולם.▼
==מקורות האהימסה==
עקרון האהימסה מוזכר בכתבים מהמאה ה-6 לפנה"ס, אולם זכה להכרה ותפוצה נרחבת רק במאה ה-3 לפנה"ס כאשר ה[[קיסר (תואר)|קיסר]] [[אשוקה]] נהג בחייו לפי עקרון זה, וכתוצאה מהעלאת [[ערך (סוציולוגיה)|ערך]] [[קדושה (דתות)|קדושת]] [[חיים|חייהם]] של [[בעל חיים|בעלי חיים]] ביטל את מסעות הציד המלכותיים.
▲בודהה הדגיש כי החיים הם הרכוש היקר ביותר, ושיש לנהוג בחייהם של אחרים כחשובים ויקרים יותר מהחיים שלנו. העזרה לאחרים היא מטרת ההיוולדות מחדש, כלומר, יש להימנע מלפגוע ביצורים חיים אחרים. הרעיון ה[[הוליזם|הוליסטי]] ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] של האהימסה אומר שה[[אל]] נמצא בכל מקום ומכאן גם בכל יצור חי ולאדם אסור לפגוע בתואם (הסדר ההרמוני) של העולם.
==יישום האהימסה==
▲גישת האהימסה המטפחת טוב לב וחמלה כלפי כל היצורים החיים, היא זו שהביאה להתפשטות ה[[צמחונות]] בהודו. במדינות בודהיסטיות ישנה שאיפה חזקה להביא לפתרון בעיות בדרך לא אלימה.
ה[[ג'ייניזם]] היא דת שאימצה את האהימסה כחלק המרכזי בגישתה ודוגלת בגישה שיש להתייחס ברגש לכל ייצור חי ונושם. ידוע סיפור על [[נזיר]] ג'ייני שהמתין בצד שביל עד שנמלה שהייתה עליו עברה, ובכך נמנע מפגיעה במסלולה הטבעי. בהודו הקדומה בקרב קבוצות ג'ייניסטיות מסוימות היה נהוג לפעול לפי עקרון האהימסה במיליטנטיות, עד כדי כך שהיו שמים מסכות על הפנים, במטרה להימנע מנשימת חרקים קטנים.
ה[[בודהיזם]] שילב את האהימסה בכלל הראשון של כללי ה[[מוסר]]. נזירים בודהיסטים אימצו את עקרון האהימסה, הם הוציאו חרקים ממי השתייה שלהם, ונמנעו ממסעות בעונת הגשמים, מחשש לדרוך על מיני יצורים חסרי הגנה. אומנם זו היא דוגמה מאוד קיצונית של התנהגות לפי עקרון האהימסה, אולם, הבודהיזם באופן כללי מפרש את האהימסה באופן פחות קיצוני, ומתייחס רק ללקיחת חיים באופן מכוון. לפיכך הריגת נמלה בטעות לא תחשב למעשה שלילי שיביא ל[[קארמה]] רעה, לעומתו הריגה מכוונת של אותה נמלה, תחשב לפעולה שלילית.
ישנה מחלוקת בין אלו הגורסים שאדם חייב ליישם את עקרון האהימסה גם כלפי עצמו ולכן אסור לו לסגף את גופו, לבין החושקים ב[[הארה]] המאמינים שבדרך חיים של נהנתנות אי אפשר להגיע לשלווה הדרושה לשם השגת ההארה.
==אהימסה בעולם המודרני==
דוגמה מודרנית המתקשרת לאהימסה היא הפעילות הלא-אלימה של [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]], מנהיג תנועת השחרור ההודית, אשר ביסס את עקרון ה[[סאטיאגרהא]], המאבק הבלתי אלים שלו כנגד הקולוניאליזם הבריטי, על עקרונות האהימסה.
בעולם המערבי אימצו תנועות שלום ותנועות למען זכויות בעלי חיים את עקרון האהימסה כצו מוסרי מנחה.
במושגי המערב ניתן לתרגם את האהימסה ככבוד לכל חיים באשר הם. בקרב פילוסופים רבים, ביניהם [[אלברט סוטשר]], זוכה [[פרס נובל לשלום]], עיקרון זה נחשב לעיקרון האתי החשוב ביותר.
[[קטגוריה:אי-אלימות]]
| |||