יצחק פרסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ תיקון קישור
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''יצחק פַּרסקי''' ([[1898]] - [[1982]]) היה מ[[מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה]] וביצע מעשי גבורה. אביו של [[נשיא מדינת ישראל]] התשיעי [[שמעון פרס]].
 
==ראשית דרכו==
יצחק -גצל פרסקי נולד בשנת [[1898]] בעיר [[וולוז'ין]] ב{{ה|אימפריה הרוסית}} (כיום ב[[בלארוס]]) והתגורר ב[[שטעטל|עיירה]] [[וישנבה|וִישְׁנֶבָה]], שהייתה אז בתחום [[פולין]]. היה צאצא של רבי [[חיים מוולוז'ין]], למד ב[[ישיבה]] ולאחר מכן היה [[פרולטריון|פועל]]. הפך לעצמאי ועסק ב[[מסחר]] ב[[תבואה]] ו[[עץ (חומר גלם)|עצים]]. ראה חיל בעסקיו. נשא לאשה את שרה לבית מלצר, שהייתה [[ספרן|ספרנית]] ו[[מורה]] ל[[רוסית]]. נולדו להם שני בנים: [[שמעון פרס|שמעון]] ([[1923]]) וגרשון ([[1927]] - [[2011]]).
 
==בארץ ישראל==
בשנת [[1932]] [[העלייה החמישית|עלה]] יצחק פרסקי ל[[ארץ ישראל]]. שרה אשתו נשארה עם בניהם בווישנבה כשהיא מנהלת את העסק המשפחתי, על מנת שישמש עורף כלכלי ליצחק עד שיתבסס בארץ. בארץ לא צלחה דרכו כאיש עסקים. ניסה דרכו כיבואן עצים והפסיד ממון רב מן הכספים שהעבירה לו אשתו מפולין. לאחר מכן פתח חנות מכולת ב[[תל אביב]] ושוב נחל הפסדים. הדבר הגיע עד לידי כך שהודיע לאשתו כי הוא עומד לחזור לווישנבה. אשתו השיבה לו נחרצות כי הדבר לא בא בחשבון, וכי היא תבוא לארץ עם שני הילדים. ואכן, בשנת [[1934]] הגיעו שרה ובניה לארץ. יצחק המשיך שלא להצליח בעסקיו, פתח מסעדה ב[[ירושלים]] וחזר לתל אביב. בינתיים פרצה [[מלחמת העולם השנייה]].
 
==במלחמת העולם השנייה==
לאחר פרוץ המלחמה ב-[[1939]] התנדב יצחק פרסקי ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. הוא היה מראשוני מתנדבי היישוב, והתנדב חרף גילו המבוגר יחסית, כשהוא בן 42.
כיתר מתנדבי היישוב הוצב פרסקי ב[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חיל החפרים]],שהיה למעשה חיל עזר לביצוע עבודות ביצורים וחפירות הגנה עבור היחידות הלוחמות. שנתיים מילא תפקידים שונים במסגרת החיל ואף זכה להגיע לדרגת קורפורל - רב טוראי. במרץ [[1941]] הגיע עם חיילי חיל החפרים ליוון כדי להשתתף בלחימה נגד [[ורמאכט|הצבא הגרמני]] שפלש ליוון, כדי לסייע לבת בריתו [[איטליה הפשיסטית]] שכשלה ב[[מלחמת איטליה-יוון|ניסיונה לכבוש את יוון]]. ב-[[29 באפריל]] 1941 נכנעו חיילי חיל המשלוח הבריטי לצבא גרמניה ונלקחו ב[[שבי]]. מתוך כ-9,000 חיילים בריטיים שנשבו, 1,383 היו יהודים ממתנדבי היישוב, ופרסקי בכללם.
 
בדרך למחנה השבויים, קפץ פרסקי מהרכבת והסתתר במשך תקופה ארוכה בהרים, כשהוא ניזון משיחים ומבעלי חיים שהצליח לצוד. נזירים יוונים שחיו במנזרים הררים נתנו לו מדי פעם ככרות לחם ושקי תירס. לבסוף, בעקבות הלשנה, נתפס על ידי הגרמנים. לאחר שנתפס, ברח שוב מן השבי ונתפס בשנית. הגרמנים עמדו להוציאו להורג, אך כומר צבאי [[אוסטרליה|אוסטרלי]] מהשבויים הבריטים התערב והציל אותו ממיתה והוא נשלח לכלא בגרמניה.