אלעיזריה – הבדלי גרסאות

במערות בקרבת הכפר נתגלו קברים מ[[תקופת הברונזה]] התיכונה ומערות קבורה יהודיות משלהי [[תקופת בית שני]], וכן ממצאים מהתקופות ה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|פרסית]], ה[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלניסטית]] וה[[התקופה הרומית בארץ ישראל|רומית]]. כמו כן נמצא אתר קדום ובו מעיין ("עין חוד"). מרבית הממצאים שוכנים מערבית לכפר.

 

 

ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] התיישבו בכפר במגורי קבע רבים מבני השבטים הבדואים של [[מדבר יהודה]] ובהם מבני [[שבט]]י ה[[א-סוואחרה]] וה[[תעאמרה]]. ערב [[מלחמת העצמאות]] נמנו בכפר כתשע מאות תושבים ובאותה העת רבים מהם עסקו בחקלאות. לאחר המלחמה התיישבו בכפר [[פליטים]]. לצד זאת ב[[שנות ה-50 של המאה העשרים]] החלה בנייה מחודשת של מוסדות דת נוצריים (כנסיות) סביב קבר אלעזר שבעיירה. בין השנים [[1948]] ו-[[1967]] הייתה העיירה תחת השלטון ה[[ירדן|ירדני]], ומזרחית לכפר הוקם מחנה צבא ירדני, שמבניו הוקמו מאבני מצבות קבורה יהודיות שנלקחו מ[[הר הזיתים]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] נכבשה העיירה על ידי ישראל. [[גדר ההפרדה]] עוברת בצדה המערבי של העיירה ומפרידה בין העיירה ובין ירושלים. הקמת גדר ההפרדה גרמה לקשיים [[כלכלה|כלכליים]] ניכרים בעיירה.