אוסגיליאת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'ע"י' ב'על ידי'
שורה 3:
'''אוֹסְגִילִיאַת''' הינה עיר בדויה ב[[הארץ התיכונה|ארץ התיכונה]] בעולם ה[[פנטזיה]] של [[ג'ון רונלד רעואל טולקין]]. העיר כיהנה כבירתה הראשונה של [[גונדור]]. שם העיר גזור משפת ה[[סינדארין]] - בה משמעותו "כיפת ה[[כוכבים]]" או "מעוז הכוכבים", על שם המבנה החשוב בעיר אשר אכלס את ה[[פאלאנטיר]] (אבן־רואי) של אוסגיליאת.
 
העיר הוקמה ע"יעל ידי [[אלנדיל]] ובניו לקראת תום [[העידן השני]] על גדות [[נהר אנדואין]]. היא ישבה בין [[מינאס אנור]] ל[[מינאס איתיל]]. בין הגדות חיבר [[גשר]] אבן גדול, ומספר גשרים פחותים. לאורך מפגש הנהר עם העיר שכנו מתקני נחיתה עבור ספינות - מעין [[נמל]].
 
בעוד שאלנדיל משל בממלכת [[ארנור]], [[איסילדור]] ו[[אנאריון]] משלו יחד ב[[גונדור]], עם אוסגיליאת כ[[עיר בירה|בירתם]].
[[סאורון]] שנחשב למת עקב שקיעת [[נומנור]] (אליה נלקח כשבוי של המלך [[אר-פאראזון|אר־פאראזון]]), שב ל[[הארץ התיכונה|ארץ התיכונה]], ובשנת 3429 פלש לגונדור. התקפתו נבלמה באוסגיליאת ע"יעל ידי אנאריון, אולם מינאס איתיל נפלה לידי ה[[נאזגול]]. סוף התוקפנות מ[[מורדור]] בעת ההיא באה לאחר תבוסת סאורון ל[[הברית האחרונה|ברית האחרונה]], ומינאס איתיל חזרה לידי גונדור.
 
בתחילת [[העידן השלישי]] המשיכה לשמש העיר כבירת גונדור , תחת מלכי בית אנאריון, אולם תלאות מלחמת האחים אשר כללו את אובדן הפאלאנטיר והעברת הבירה ל[[פלרגיר]] בידי המורדים ל־10 שנים החלישו את אוסגיליאת. כמאה ותשעים שנה מאוחר יותר, מגפת 1636 המיטה מכה קשה לעיר וכעבור ארבע שנים עבר מושב המלך למינאס אנור. בשנת 1980 שב [[המלך-המכשף מאנגמר|המלך־המכשף מאנגמר]] למורדור, אחר תבוסת אנגמר. ב־2002 שם המלך־המכשף מצור למינאס איתיל, וכבשה בשם סאורון. שם העיר הוסב למינאס מורגול, ובתגובה הוסב שמה של מינאס אנור ל[[מינאס טירית]].
 
פלישת ה[[אורקים]] של שנת 2475 לעיר נהדפה ע"יעל ידי בורומיר הראשון, אולם העיר נתרוקנה סופית מיושביה והפכה לעיי חורבות. כעבור חמש־מאות ועשר שנים בהן החליפה העיר ידיים, הוצב בה חיל־מצב מטעם הסכון [[דנתור השני]]. סאורון תקף את העיר , אך הוא נטש את ההתקפה שהייתה הסחה לטובת יציאתם של הנאזגול. למרדף אחרי [[פרודו בגינס|פרודו באגינס]]. התקפה מאוחרת יותר של סאורון הצליחה לשבור את חיל־המצב בראשות [[פאראמיר]], בן דנתור.
 
אחרי השמדת סאורון ו[[הטבעת האחת]] שוקמה העיר, אך לעולם לא הגיעה לעושרה העתיק.