הבדלים בין גרסאות בדף "יהדות בולגריה"

נוספו 64 בתים ,  לפני 7 שנים
עריכה
מ (תקלדה)
(עריכה)
בראשית [[המאה ה-15]] הוציא הסולטאן [[מוראט השני]] [[פירמאן]] המתיר ליהודי בולגריה לבנות בתי כנסת, ל[[חכירה|חכור]] קרקעות ולנהל את ענייניהן הפנימיים של הקהילה. בעת ההיא תועדו קהילות ב[[יהדות וידין|ווידין]], [[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]], [[יהדות סופיה|סופיה]], [[יהדות פלובדיב|פלובדיב]] ו[[יהדות פלבן|פלבן]]. מאחר שהתשתית העות'מאנית הייתה בעיקרה צבאית, התבלטו בני הקהילה היהודית כסוחרים וחלשו על היבוא והייצוא מגבולות בולגריה. ב-[[1443]] נכבשה וידין בידי קואליציית צבאות הונגרים ופולנים בראשות [[ולדיסלב השלישי מווארנה|ולדיסלב השלישי]] מלך פולין. בתקופת הכיבוש נרדפו יהודי העיר וחלקם נאלצו להגר ממנה. כפי הנראה במועד זה חדלה הקהילה האשכנזית מלהתקיים. לאחר [[קרב וארנה]] נכבשה מחדש העיר על ידי העות'מאנים והיהודים חזרו להתיישב בה. ב-[[1470]] שוב נכבשה העיר בידי ההונגרים אשר ערכו [[פוגרום]] בבני הקהילה היהודית. באמצע המאה ה-15 הגיעו לבולגריה מגורשי צרפת אשר גורשו בצו המלך [[שארל השביעי]] וב-[[1471]] מגורשי [[בוואריה]] אשר גורשו בצו [[לודוויג התשיעי, דוכס בוואריה]], והתיישבו בווידין, סופיה ופלובדיב. [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]] ו[[בוואריה]] הקימו לעצמם קהילות [[אשכנזים|אשכנזיות]] נפרדות.
 
בשלהי [[המאה ה-15]], תקופת שלטונו של [[באיזיט השני]] הגיעו [[מגורשי ספרד|מגורשי]] [[יהדות חצי האי האיברי|ספרד ופורטוגל]] ובתוכם משכילים ומלומדים רבים, והקימו קהילות ספרדיות נפרדות בערים השונות. היהודים השתלבו בכלכלה העות'מאנית וזכו לשגשוג כלכלי. במרבית היישובים התגבשו קהילות יהודיות שהורכבו מארבעה קהלים, קהל ספרדי גדול וקהלים רומניוטי, הונגרי ואשכנזי קטנים. ספרי שאלות ותשובות מלמדים על מחלוקות הלכתיות בין הקהילות השונות על רקע טענת הרומניוטים לבכירות בשל ותק הקהילה בבולגריה מחד ושל הקהילה הספרדית על רקע מספרם הגדול של בניה מאידך. ב-[[1526]], עם כיבוש [[בודפשט|בודה ופשט]] על ידי [[סולימאן הראשון]] הגיע גל מהגרים יהודים מהאזורים הכבושים אם מרצון או בכפייה. בעת הזו התבלטה קהילת פלובדיב כמובילה בקהילות בולגריה מבחינת מספר בניה ואיתנותם הכלכלית. בשלהי [[המאה ה-16]], תקופת שלטונו של [[מוראט השלישי]] הורע מצב היהודים בבולגריה והוטלו עליהם גזרות שנועדו לצמצם את הונם ורכושם לטובת קופת האוצר העות'מאני. מצב ביטחון הפנים התערער וב-[[1593]] נכבשה וידין בידי כוחות צבא הונגרים וגרמנים ובוצע [[פוגרום]] ביהודי העיר. המעטים ששרדו נפגעו ב-[[1596]] במהלך פלישתו של [[מיכאי האמיץ]] נסיך [[ואלכיה]] והקהילה פסקה מלהתקיים למשך כ-50 שנים.
 
בראשית המאה ה-17 תועדו קהילות יהודיות גם ב[[קאזאנלק]] וב[[סטארה זאגורה]] ומתעודות עות'מאניות העוסקות בתשלום מיסים עולה כי קהילת סופיה הפכה לגדולה בקהילות בולגריה ומקרב בניה התבלטו סוחרי דרכים אשר סחרו עם [[רפובליקת ונציה]] ו[[דוברובניק|ראגוזה]]. באמצע המאה ה-17 לאחר [[גזירות ת"ח ת"ט]], הגיעו לשטחי האימפריה העות'מאנית עבדים יהודים שנשבו על ידי חייליו של [[בוגדן חמלניצקי]] והם [[פדיון שבויים|נפדו]] בכסף רב על ידי הקהילות היהודיות ובכללן קהילות בולגריה ועשרות מהם התיישבו בערי בולגריה. בסמוך למועד זה מוזכרת לראשונה קהילה יהודית ב[[יהדות פאזארדז'יק|פאזארג'יק]]. במהלך המאה ה-18 הגיעו לבולגריה יהודים מאזור [[סרביה]] שהפכה לזירת קרבות. היהודים שהגיעו בעיקר מ[[בלגרד]] התיישבו בערי בולגריה ובספרי שאלות ותשובות מצוינות קהילות חדשות ב[[יהדות קיוסטנדיל|קיוסטנדיל]], [[קרלובו]] ו[[צ'פינו באניה]].
46,324

עריכות