הבדלים בין גרסאות בדף "יהדות בולגריה"

נוספו 357 בתים ,  לפני 7 שנים
עריכה
מ (זוטות)
(עריכה)
ראשוני היהודים בבולגריה היו ה[[רומניוטים]] ועדויות לקהילות מתקופת [[הקיסרות הרומית]] נמצאו ב[[כפר]] [[גיגן]] ובערים [[פלובדיב]] ו[[קיוסטנדיל]]. בתקופת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]] שימשו יהודי בולגריה מתווכים מול [[ממלכת הכוזרים]] ובתקופת [[האימפריה הבולגרית השנייה]] נהנו מחופש פולחן ועיסוקים שהיו חסרי תקדים ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]. בשלהי [[המאה ה-14]] הגיעו לאזור בולגריה מגורשים מ[[ממלכת הונגריה]] ובמהלך [[המאה ה-15]] הגיעו מגורשים גם מ[[צרפת]] ומ[[בוואריה]]. בשלהי [[המאה ה-15]], הגיעו לשטחי [[האימפריה העות'מאנית]] ובכלל זה לבולגריה [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]] ופורטוגל בהזמנת ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן העות'מאני]] [[באיזיט השני]]. יהודי ספרד שהיו [[אוריינות|אוריינים]], [[רב-לשוניות|רב-לשוניים]] ומהם נמנו סוחרים ו[[אומן|אומנים]] השתלבו במערכת הכלכלית העות'מאנית ושגשגו. בהדרגה בשל גודלה של הקהילה הספרדית, נטמעו בה קהילות הרומניוטים, ההונגרים וה[[אשכנזים]]. תהליך נסיגתה של האימפריה העות'מאנית לווה במלחמות רבות באזור בולגריה ובהרעה הדרגתית ומשמעותית במצב הכלכלי של יהודי בולגריה. לשטחי בולגריה הגיעו פליטים יהודים רבים שנמלטו ביחד עם [[הצבא העות'מאני]] הנסוג מהשטחים שאיבדו העות'מאנים ב[[אירופה]].
 
לאחר [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]] זכתה [[ממלכת בולגריה|נסיכות בולגריה]] בעצמאות בפועל, מתוקף סיכומי [[קונגרס ברלין]]. ה[[חוקה]] הבולגרית החדשה הבטיחה זכויות נרחבות למיעוטים בנסיכות והקהילה מינתה רב ראשי שהובא מחוץ לגבולות בולגריה וניהלה את הקהילות ביישובים השונים באמצעות [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה|קונסיסטוריה]] מרכזית. לאחר עצמאות בולגריה התבססה מערכת החינוך היהודית עלבאמצעות בתי הספר של רשת [[כל ישראל חברים]] ובמקביל הוחל בהקמתם של בתי ספר קהילתיים. בתקופההתמורות זובציבוריות היהודית כללו תהליך [[חילון]], בדומה ליהדות באירופה בכללה, והנהגות הקהילות היהודיות הוחלפו בהתאם לכך. בשלהי המאה ה-19, החלה פעילות [[ציונות|ציונית]] בבולגריה והיאוהשפיעה לוותה בעלייהעל ל[[ארץעלייה לארץ ישראל]]. בני הקהילה היו שותפים להתיישבות ב[[חורן]], הקימו את [[מושבה]] ב[[הר-טוב]] ונמנו עם מקימי המושבה [[יבנאל]]. ב-[[1898]] נוסדה בבולגריה שלוחה של [[ההסתדרות הציונית]]. ועדהתקבלותו מהרההרחבה החלשל מאבקהרעיון הציוני בציבוריות היהודית, לוותה בדיון ציבורי סוער ואף למאבק על השליטה ברחוב היהודי, בין ניצי התנועה הציונית, נכבדי המשפחות העשירות שכונו '''נוֹטָאבֶּלִים''', לבין וממסדממסד הרבנות הראשית בראשות הרב [[מרדכי אהרנפרייז]]. במקביל התחולל מאבק על דמותו של החינוך היהודי בבולגריה בין מוסדות החינוך הקהילתיים שנשלטו על ידי התנועה הציונית, לבין רשתראשי [[כי"ח|כל ישראל חברים (כי"ח)]]. כל המאבקים הוכרעו לבסוף לטובת התנועה הציונית, עניין שהוביל לעזיבת רשתורשת [[כי"ח]] עזבה את בולגריה והפיכתן של הנהגות הקהילות לחילונית.
 
בראשית [[המאה ה-20]] מנו יהודי בולגריה 33,307 נפשות ובנסיכות נמנו 34 קהילות מאורגנות. לאחר [[בולגריה במלחמת העולם הראשונה|תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה]], פרץ במדינה משבר כלכלי וחברתי חריף אשר לווה בהגירה פנימית אל הערים הגדולות ככלל ואל סופיה בעיקר. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בבולגריה כ-48,000 יהודים ולמעלה ממחציתם בבירה [[סופיה]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נרדפו יהודי בולגריה על ידי השלטון הבולגרי והיו כפופים ל[[החוק להגנת האומה|חוק להגנת האומה]] שדמה במתכונתו ל[[חוקי נירנברג]]. כ-9,000 גברים יהודים נשלחו ל[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]]. בולגריה שהייתה בעלת בריתה של [[גרמניה הנאצית]] חתמה על [[ההסכם התלת-צדדי]] וה[[ורמאכט|וורמאכט]] נכנס למדינה ללא קרב והתקבל בהתלהבות על ידי תושבי בולגריה. הגרמנים השתמשו באדמת בולגריה כבסיס יציאה לכיבוש [[ממלכת יוון|יוון]] ו[[ממלכת יוגוסלביה|יוגוסלביה]].
46,324

עריכות