46,324
עריכות
(←הקהילות והתפתחותן: .) |
|||
במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768-1774)]] הושמד הצי העות'מאני על ידי הצי הרוסי והמסחר הימי העות'מאני שותק כמעט לחלוטין. כתוצאה מהמשבר, חודשו דרכי מסחר יבשתיות ופותחו חדשות וסוחרים יהודים השתלבו באפיקי המסחר החדשים. ביישובים אשר מוקמו לאורך נתיבי המסחר היבשתיים נוצרו קהילות יהודיות ובתעודות עות'מאנית וספרי שאלות ותשובות, מתועדות לראשונה קהילות יהודיות ב[[רוסצ'וק]], [[סליבן]], [[ברקוביצה]] ו[[סבישטוב]]. באותה העת פעל ב[[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]] [[משיח שקר|משיח השקר]] [[יעקב פרנק]] והצליח להתסיס את קהילת העיר שהייתה כבר בתהליך נסיגה כלכלי ותרבותי בשל המלחמות המרובות באזור. בשלהי המאה ה-18 ובראשית [[המאה ה-19]], סוף תקופת שלטונו של הסולטאן [[סלים השלישי]] ותקופת שלטונו של [[מוסטפא הרביעי]] התחולל משבר שלטוני חריף באימפריה. הממשל המרכזי איבד את האחיזה על ה[[איילט]]ים וה[[ואלי (תואר שלטוני)|ואלים]] המקומיים נקטו במדיניות פנים עצמאית, הטילו מיסים שונים ונסמכו רבות על [[שוחד]]. באותה העת פעלו באזור בולגריה כנופיות שודדים מאורגנות שכונו [[קרדז'אלי]], על שם עיר מוצאם, שהטילו אימתם על סוחרים בדרכים ואף ערכו [[פרעות]] ביהודי קיוסטנדיל. אחד הוואלים, [[אוסמאן פאזוואנטואולו]], מרד בעות'מאנים וכוחותיו כבשו את פלבן ופרעו ביהודיה ובהמשך כבשו את וידין והפכו אותה ל[[עיר בירה|בירת]] הישות החדשה (במועד זה מתועדת לראשונה קהילה יהודית ב[[שומן (עיר)|שומן]]). ב-[[1830]] פרעו חברי [[מיליציה|המיליצייה]] העות'מאנית [[באשי באזוק|באשי בוזוק]] בתושבי סופיה ובכלל זה בבני הקהילה היהודית.
הסולטאן [[מהמוט השני]] ניסה להחיל
כמה מבני הקהילה [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] לארץ ישראל, כמו רבים בקהילות תפוצות ישראל; ובראשית המאה ה-19, ידוע כי התיישבו בעיר [[יפו]], על פי [[משה מונטיפיורי|מפקד מונטיפיורי]] ב[[תקצ"ט]] [[
==מעצמאות בולגריה ועד מלחמת העולם השנייה==
|
עריכות