אליל נוער – הבדלי גרסאות

ה-[[MTV]] עזר לעלייתה של תופעה חדשה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] - [[להקת בנים|להקות בנים]], הסגנון של להקות אלה היה ברור והדגיש את הדימוי של אליל הנוער: כל אחד מחברי הלהקה נהנה מתדמית ששיווקה אותו היטב: אחד ביישן, אחד שרירי, אחד בלונדיני וכו', להקות אלה זכו מיד להצלחה בקרב בנות נוער עקב השיווק המאסיבי שניתן ללהקה. דוגמאות בולטות ללהקות בנים כאלו כוללות את הלהקות [[בקסטריט בויז]] ו[[אן סינק]]. בנוסף ללהקות הבנים באותה תקופה גם [[להקת בנות|להקות הבנות]] שעבדו על אותו [[קונספט]] כמו של להקות הבנים זכו להצלחה רבה בקרב בני הנוער. דוגמה בולטת ללהקת בנות כזו היא להקת ה[[ספייס גירלז]]. בסוף שנות התשעים התפרסמו גם שתי זמרות [[פופ]] צעירות בעיקר בקרב בני הנוער והפכו לאלילות הנוער הבולטות של התקופה: [[בריטני ספירס]] ו[[כריסטינה אגילרה]]. התופעה של כוכבי פופ שפנו בעיקר לבני נוער במטרה לנצל את ההערצה לרווח מסחרי, הוליד תת-סגנון מוזיקלי שנקרא "[[טין פופ]]" (Teen Pop, בתרגום חופשי: "פופ של בני נוער") שנודע לשמצה ביצירת להיטים קליטים, סוכרניים וממוסחרים, שבהם הודגשו המקצב הפשוט, הקליל והקליט על חשבון תכנים אמנותיים ומסר.

 

 

במהלך [[העשור הראשון של המאה ה-21]] אלילי הנוער הבולטים היו נערים ונערות צעירים (חלקם התפרסמו אף לפני גיל 15), רובם התפרסמו במסגרת סדרות שהפיקה חברת [[וולט דיסני]] שהיו מיועדים לילדים ובני נוער, הסדרות הבולטות של התקופה הן: [[האנה מונטנה]], [[תנו לסוני צ'אנס]] וה[[המכשפים מוויברלי פלייס]], כוכבי סדרות אלה גם כן זוכים לשיווק מאסיבי ונהנים מהצלחה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער.