חלונות ארדון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 5:
[[תמונה:Ardon99.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החלון הימני]]
 
יצירתו של [[מרדכי ארדון]] ''''חזון ישעיהו'''', המוכרת יותר כ''''חלונות ארדון'''', היא יצירה מונומנטלית הכוללת חלונות זכוכית צבעוניים ([[ויטראז']]) אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בקמפוס [[האוניברסיטה העברית]] ב[[גבעת רם]] ב[[ירושלים]]. החלונות עשויים להיחשב כשיא יצירתו של האמן{{מקור}}. ארדון החל בהכנה לביצועה לקראת סוף 1980, והעבודה נמשכה ארבע שנים. ביצוע העבודה, בפיקוחו של האמן, נעשה ב"אטלייה סימון" בריימס (Reims) שב[[צרפת]], על ידי שארל מארק בין השנים 1982-84.
 
==תוכן היצירה==
שורה 17:
==החלון השמאלי==
 
החלון הראשון, השמאלי, עוסק בכוח המשיכה האוניברסלי של ירושלים, ומתייחס לפסוק : "והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב', 3).
 
ארדון לא צייר את העמים העולים לירושלים, אלא סדרת שבילים שעל כל אחד מהם רשום הפסוק: "לכו ונעלה אל הר ה'..." בלשונו של אחד העמים ובאותיות שונות: [[אלפבית לטיני|לטיניות]], [[אלפבית יווני|יווניות]], [[אלפבית ערבי|ערביות]] ועוד. השבילים מסמלים את הדרכים המוארות בהן עתידים עמים רבים להעפיל לירושלים שתהפוך לעיר השלום האוניברסלי.
 
מעל השבילים פרושים שמיים אוטופיים הצבועים בגווני סגול וכחול עמוקים ומרהיבים, המלאים בגרמי שמים האמורים ללוות את העולים להר-האלוהים.
 
==החלון המרכזי==
 
החלון המרכזי הופך דרמטי הרבה יותר. השמיים הסגולים-כחולים שמשמאל, מתחלפים בשמים אדומים כדם, מהם מהדהדת ביקורתו של ישעיהו: "ידיכם דמים מלאו" (ישעיהו, א', 15). כמעין הפוגה למתח של השמיים ספוגי הדם, מרחף בלבם הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", עליו נשען אחד מהמוטיבים רבי ההבעה של ארדון "אילן הספירות" הקבלי בגוון כחול, ולצדו סמלים נוספים.
 
אל ציורי הספירות השונים התוודע ארדון ב-[[1949]], כשהופיע הספר "משנת הזוהר" בתרגומו של [[ישעיה תשבי]] שכלל ציורים גראפיים. הייצוג הגראפי של הספירות הפתיע והלהיב את דמיונו של ארדון והיה בעיניו ציורי ורב-דמיון. נראה, ששיקוליו של ארדון בבחירת הסמלים היו אסתטיים בעיקרם‏‏<ref name="Schwarz12" />.
שורה 33:
==החלון הימני==
 
החלון הימני והאחרון מייצג את התגשמות הנבואה: בשני השלישים העליונים שמיים זוהרים בצבעי כחול ירוק וסגול ועליהם אתי חפירה לבנים שנוצרו על-פי הנבואה, מן החרבות. השליש התחתון של החלון צבוע בצבעים "ארציים' ועליו שברים, לא שברי חרבות, אלא שברי כלי המלחמה המודרניים, פגזי תותחים, חלקי טנקים ומטוסים, שננטשו בעידן השלום.
 
==הקומפוזיציה==
שורה 42:
==ההקדשה==
 
מרדכי ארדון צייר את הוויטראז' אחרי שנפטרה אשתו מרים, ב-1981. מלאכת ציור הוויטראז' עזרה לו להתאושש, ובפינתו השמאלית התחתונה, ניתן לראות את נר הנשמה שהוא צייר לזכרה של אשתו, מרים ארדון.‏‏<ref> שוורץ, '''מרדכי ארדון: צבעי הזמן''', עמ' 11‏</ref>
 
==בול החלונות==
שורה 52:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף בשורה|=Category:Ardon windowsWindows}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/aboutus/past/Building/Pages/ardon.aspx הסבר על חלונות ארדון] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/Toursite_form_atar.asp?site_id=15&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8&type_id=320 על חלונות ארדון והספרייה הלאומית] באתר עיריית ירושלים