תנועת בלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←חשיבות מים ביצירת תנועת בלית: זוטה |
מ תיקון קישור |
||
שורה 1:
[[קובץ:TalusConesIsfjorden.jpg|שמאל|ממוזער|230px|דרדרות חרוטיות שנוצרו עקב תנועת בלית, צפונית לאיספיורד ב[[סבאלברד]] ב[[נורבגיה]]]]
'''תנועת בלית''' המכונה גם '''תנועת מדרון''' או '''תנועת מסה''' היא תהליך [[גאומורפולוגיה|גאומורפולוגי]] שבו [[קרקע]]ות, [[חול]]ות, [[רגולית]] ו[[סלע]]ים נעים במורד המדרון בהשפעת כוח ה[[כבידה]]. סוגי תנועות הבלית כוללות: זחילות, גלישות, זרימות, התמוטטויות ומפולות, כל אחת עם המאפיינים הייחודיים לה ובטווחי זמנים שבין שניות לשנים. תנועת בלית מתרחשת הן במדרונות ביבשה והן במדרונות תת-מימיים, ואובחנה גם על [[כדור הארץ]], [[מאדים]], [[נוגה]] וה[[ירח]] [[איו (ירח)|איו]] של [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]].
כאשר כוח הכבידה הפועל על מדרון גובר על הכוחות המתנגדים לו מתרחשת התמוטטות של המדרון (תנועת בלית). חוזק החומר שממנו עשוי המדרון, ה[[קוהזיה]] וגודל ה[[חיכוך|חיכוך הפנימי]] בחומר מסייעים לשמר את יציבות המדרון וקרויים באופן קיבוצי [[חוזק גזירה (קרקע)|חוזק הגזירה]].{{הערה|מונח המתאר את שיעור המקסימלי של [[מאמץ גזירה]] שיכולה קרקע לשאת}} הזווית המרבית שמדרון נטול לכידות יכול לשאת לפני שתאבד היציבות שלו מכונה [[זווית השיפוע הטבעי]]. במדרון שזו הזווית שלו משמש חוזק הגזירה כמשקל נגדי מושלם לכוח הכבידה הפועל עליו.
| |||