תורה ועבודה – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
←‏חרדים: תקלדה
(מִשְׁלוֹחַ יָד פְּגִיעָה, תְּקִיפָה: "אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם" (ישעיה י יד).)
מ (←‏חרדים: תקלדה)
לאחר מכן התלמידים נרשמים ל[[ישיבה|ישיבות]] שם נהוגים סדרי לימוד בכל שעות היממה. ההרשמה לישיבות כוללת גם דחיית הגיוס תוך שימוש בסעיף [[תורתו אומנותו]]. אחרי ה[[נישואין]], עוברים הנשואים ל[[כולל]]ים, שם ממשיכים בלימודם עד קצה גבול היכולת הכלכלית.
 
עם זאת ב[[אירופה]] שלפני [[מלחמת העולם השנייה]], היה מקובל שגם החרדים היו מתפרנסים ממשלוחממשלח יד, ואפילו רבנים חשובים כדוגמת ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]. ההבדל היה נעוץ בהיעדר תמיכה ממשלתית ותמיכה מתורמים, המושגות כיום בישראל.
 
גם היום מקובל בקרב חוגים הנחשבים לחדשנים יותר ומכונים "[[חרדים מודרניים]]", לשלב תורה עם עבודה. חוגים אלה לרוב מחנכים את בניהם ללימוד תורה מלא, אם כי קיימים גם הורים חרדים המעדיפים לחנך את ילדיהם גם למסגרת של תורה ועבודה. כך למשל נהוג ב[[ישיבת היישוב החדש]]. כמו כן קיימים [[מכללה|מכללות]] ומסגרות הכשרה המיועדות לחרדים, שבהם מוכשרים החרדים לקבל תואר אקדמאי, כדי שיוכלו להשתלב בשוק העבודה הכללי.
98,557

עריכות