מיכאיל פרונזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 16:
'''מיכאיל פרונזה''' (ב[[רוסית]]: '''Михаил Васильевич Фрунзе'''{{כ}} ([[21 בינואר]] [[1885]] - [[31 באוקטובר]] [[1925]]) [[מהפכן]], מראשי [[הצבא האדום]] במהלך [[מלחמת האזרחים ברוסיה]] וקומסר עממי לענייני צבא בשנת [[1925]].
מיכאיל פרונזה נולד למשפחת [[חובש]] צבאי ב[[בישקק]] (אז בתחומי [[האימפריה הרוסית]], היום ב[[קירגיזיה]]. אביו היה ממוצא מולדובני ואמו הייתה רוסיה. לאחר סיום הלימודים ב[[אלמטי]], פרונזה עבר ל[[סנקט פטרסבורג]] והתחיל קורס לימודים בטכניון המקומי. בשנת [[1904]] הוא התקבל ל[[מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית]] וכבר
מיכאיל פרונזה היה פעיל מאוד במהלך [[מהפכת 1905]]. הוא היא מראשי [[שביתה כללית|השביתה הכללית]] ב[[איבנובו]] והשתתף בהתקוממות מזוינת בדצמבר [[1905]] ב[[מוסקבה]]. בשנת [[1907]] הוא נעצר ונשפט ל-4 שנות [[עבודות פרך]]. על
== תקופת המהפכה ומלחמת האזרחים==
שורה 25:
לקראת סוף שנת [[1917]] הוא עבר ל[[מוסקבה]] והשתתף בקרבות שאם סיומם הבולשביקים קיבלו שליטה על העיר במהלך אוקטובר 1917. במעמד זה פרונזה זנח את הזהות הבדויה וחזר לזהות המקורית. החל מתחילת [[1918]] הוא היה בתפקידים שונים בממסד הסובייטי החדש.
בסוף [[1918]] הוא התקבל לשורות [[הצבא האדום]] ובפברואר [[1919]] ומונה למפקד הארמיה ה-4 שלחמה ב[[החזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה|חזית המזרחית במלחמת האזרחים ברוסיה]]. ביולי [[1919]] הוא כבר היה מפקד החזית
ב-[[15 באוגוסט]] [[1919]] פרונזה הועבר לחזית ב[[אסיה המרכזית]]. פרונזה היה מפקד [[הצבא האדום]] באזור והביא לכיבוש מלא של האזור כולל שטח של [[חאנות בוכרה]] שלא היה נכלל בתחומי [[האימפריה הרוסית]].
שורה 31:
ב-[[27 בספטמבר]] [[1920]] מיכאיל פרונזה הועבר לאזור [[חצי האי קרים]]. כשלב מקדים למתקפה על כוחות [[הצבא הלבן]] בפיקוד [[פיוטר וראנגל]], פרונזה חתם על הסכם שיתוף פעולה עם [[נסטור מאכנו]]. במהלך [[מבצע פרקופ]] היחידות של פרונזה ומאכנו הצליחו לפרוץ את קו הביצורים וכבשו את חצי האי קרים. זמן קצר לאחר כיבוש חצי האי קרים, פרונזה פיקד על חיסול יחידות צבאיות של נסטור מאכנו, בעל ברית לשעבר.
== לאחר מלחמת
ב[[נובמבר]] [[1921]] פרונזה היה בראש משלחת סובייטית ל[[טורקיה]]. פרונזה הצליח להגיע ליחסי אמון עם [[מוסטפא כמאל אטאטורק]] ולהביא לכינון
במרץ [[1924]] פרונזה מונה לסגן הקומיסר העממי לענייני צבא ובאפריל [[1924]] הוא מונה לראש המטה של הצבא ומפקד האקדמיה הצבאית. במהלך השנים [[1924]]-[[1925]] פרונזה היה בראש צוות שיישם רפורמה בצבא. הרפורמה התרכזה בקיצוץ בצבא, הסדרת סדר הפיקוד והחדרה של מעמד [[פוליטרוק|פוליטרוקים]] בכל היחידות הצבאיות. לפי המדיניות של פרונזה למפלגה היה מעמד מיוחד וחשוב בפיקוד צבאי.
בינואר [[1925]] פרונזה מונה לשר ההגנה. זמן קצר לאחר
מיכאיל פרונזה נטמן ב[[בית הקברות של חומת הקרמלין]] כאחד מראשי המדינה הסובייטית. זמן קצר לאחר פטירתו גם אשתו נפטרה (קיימות גרסאות שהתאבדה). שלושת ילדי המשפחה התגוררו אצל סבתה ולאחר פטרתה בשנת [[1931]] אומצו על ידי [[קלימנט וורושילוב]].
בתקופת ברית המועצות ערים, מפעלים ורחובות רבים נקראו על שמו.
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Mikhail Frunze|שם ויקישיתוף=מיכאיל פרונזה|ימין}}
| |||