בית דיזנגוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 10:
== תולדות הבית ==
בנייתו של המבנה הראשוני, ב[[שדרות רוטשילד]], לא הרחק מפינת [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], הסתיימה ב-[[1910]], שנה לאחר ההכרזה על הקמת שכונת "[[אחוזת בית]]", ששמה שונה ל"תל אביב". הוא תוכנן כבית קומה אחת מקורה ברעפים. דיזנגוף, שהיה מראשוני הקבוצה שהחליטה על הקמת השכונה, היה גם אחד מחברי ועד השכונה ובין השנים [[1911]]-[[1921]] עמד בראשו, ולאחר מכן, כאשר נעשתה לרשות עירונית עצמאית, נבחר דיזנגוף להיות ראש העיר הראשון. בשלהי [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] התווספה לבניין קומה שנייה שעוצבה בסגנון אקלקטי-מזרחי על ידי האדריכל [[דוד הרשקוביץ]]. מתוקף תפקידו של בעל הבית נהגו להתכנס בו כל ראשי היישוב באותה תקופה, ולמעשה הפך המקום לבית העירייה הראשון.
לאחר פטירתה של רעייתו צינה, בפברואר [[1930]], הקדיש דיזנגוף את הבית לזכרה "למפעל האמנותי והתרבותי, מוזיאון תל אביב", כאשר חלק מיצירות האמנות רכש בכספו שלו. ביוני 1930 כלל הוועד הזמני של המוזיאון, בין השאר את דיזנגוף, [[שושנה פרסיץ]], [[חיים נחמן ביאליק]], [[ישראל רוקח]] ו[[ש. בן ציון]]{{הערה|{{דבר||מוזיאום בבית דיזנגוף|1936/06/19|00404}}}}. בין חברי "הוועד המייעץ" היה גם הצייר [[ראובן רובין]]. האדריכל [[קרל רובין]] מונה לתכנון המוזיאון המורחב ועיצב את המבנה בצורה סימטרית מעוטת עיטורים - סגנון פשוט שאפיין את הבנייה בעיר באותה תקופה. ב-[[1932]] נפתח המוזיאון רשמית במעמד [[הנציב העליון]]. במקביל פעלו בבית באותה תקופה בנק והקונסוליה ה[[בלגיה|בלגית]]. דיזנגוף המשיך להתגורר בקומתו השלישית של הבית עד יום מותו ב-[[1936]] ובצוואתו הוריש את המקום "לילדי תל אביב ולתושבי העיר".
שורה 47:
:(4) לשמר את זכרו ופועלו של מאיר דיזנגוף בהתאם למטרות חוק זה.
החוק החל להיות מופעל במהלך שנת 2012, ועל פיו עובר הבית שינויים בהדרגה, עד להשלמתו.
== אנדרטת המייסדים ==
{{ערך מורחב|האנדרטה למייסדי העיר תל אביב}}
| |||