מילים יחידאיות בתנ"ך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:list.png|ממוזער|250px|רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר]]
[[תמונה:Biblical Hapax Legomenon Statistics.png|ממוזער|250px|סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר]]
'''[[מילה יחידאית|מילים יחידאיות]]''', הנקראות גם '''מילים שאין להן אח במקרא''', הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד ב[[תנ"ך]]. זהו אחד התחומים המאתגרים בהם נתקלו [[תרגומי המקרא|מתרגמי]] התנ"ך ו[[פרשני המקרא|מפרשיו]] לאורך הדורות.
== הסבר ==
שימוש במילים יחידאיות (לשונית או תחבירית) בתנ"ך הוא אחד מארבעה [[אמצעי ספרותי|אמצעים ספרותיים]] המאפשרים [[קריאה רב משמעית]] של הטקסט<ref>א' שפירא, 'יעקב ועשו: קריאה רב משמעית', עיונים: מקרא ופרשנות ד (תשנ"ז), עמ' 249-282, הציטוט מעמ' 262; הנ"ל, 'יעקב ועשו: "שתי קריאות"!', עבודת דוקטור, הסמינר התאולוגי היהודי, ניו יורק, תשמ"ח, וראה שם ביבליוגרפיה על מחקרים נוספים החושפים 'רב משמעות' בלשון הסיפורת המקראית. {{ש}} י' זקוביץ, 'ממאכל יצא האכל: על חלום ושברו', ד' כרם (עורך), מגוון דעות והשקפות בתרבות ישראל, ה, רחובות תשנ"ה, עמ' 35-43, הציטוט מעמ' 37. </ref>. כאשר ההקשר ברור אף המילה היחידאית מתפרשת בקלות, ואילו כאשר ההקשר עמום, גם בגלל חוסר ההומוגניות של [[עברית מקראית|העברית התנ"כית]] שהתפתחה לאורך מאות שנים, גובר הקושי לזהותה ומתאפשרת קריאה רב-משמעית. מילים יחידאיות אינן בהכרח מוזרות או יוצאות דופן. דוגמה לכך היא המילה "גבינה", שהיא מילה יחידאית בתנ"ך המופיעה ב[[ספר איוב]].
לַשִׁירוֹת שבתנ"ך יש לשון מיוחדת בעלת צורות נדירות, רבות מהן יחידאיות. אף-על-פי שסך מילותיו של [[שיר השירים]] מכלל המילים בתנ"ך הוא 0.4%, הרי שיעור מילותיו מכלל היחידאיות הינו 2.4% כפי שניתן לראות בדף הסטטיסטיקה של היחידאיות בתנ"ך. חוקרי לשון המקרא סבורים שלשון הַשִׁירוֹת מייצגת רובד עתיק של לשון זו (כשם שמשוררים בני ימינו משתמשים לעתים בחומרי לשון עתיקים על מנת להעשיר ולייחד את שירתם) ועתיקות זו, בעצם קדמותה, נושקת לעתים לצורות מ[[שפות שמיות|לשונות שמיות]] אחרות. המפרשים עושים שימוש בהשקה זו, באמצעות שיטת ה[[בלשנות היסטורית|בלשנות ההשוואתית]] הנעזרת בשפות שמיות אחיות לעברית (כגון [[ארמית]], [[אוגריתית]] ו[[אכדית]]), על מנת לבאר משמעותן של יחידאיות.
כלל ב[[פילולוגיה]] המקראית קובע שללא צורך פרשני מכריע אין לקבוע מילים יחידאיות חדשות. כלומר, יש לנסות לשייך מילים קשות לפענוח ונדירות לשורשים ידועים ונגזרותיהם הקיימות בקורפוס התנ"כי. למרות הכלל הנ"ל ישנן רשימות מרחיבות ורשימות מצמצמות של מילים יחידאיות. היקפן המשתנה של הרשימות נעוץ בהכללה או בהתעלמות ממילים יחידאיות הנגזרות מ[[שורש (שפות שמיות)|שורשים]] ידועים של מילים הקיימות בתנ"ך. גם נוסחי [[מסורה]] שונים החליפו מילים יחידאיות במילים פשוטות יותר ובכך דלדלו את אוצר היחידאיות.
שורה 15 ⟵ 16:
[[הכנענים]] נטו להשתמש במילים יחידאיות מן [[המקרא]] ביצירותיהם משום שלדעתם מילים אלו הם שריד לנוסח המקורי של המקרא, ה[[עברי]] הקרוב ל[[כנענים|כנעני]], טרם נערך והפך ל[[ביבליה#הקאנון היהודי (התנ"ך)|קאנון]] [[יהודי]] בסביבות [[המאה ה-2]] לפני הספירה.
== לקריאה נוספת ==
* [[חיים רבין]], '''מלים בודדות''', אנציקלופדיה מקראית כרך ד, ירושלים תשכ"ג, עמ' 1066 - 1070.
* אליהו ציפר, '''אוצר המילים החד פעמיות בתנ"ך (Hapax Legomena)''', הוצאת חצב, תשס"ב.
== ראו גם ==
* [[אבד עליו הכלח]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך|שם ויקימילון=מילים יחידאיות בתנ"ך}}
* [http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_sikumim_index_0.html רשימה של מילים יחידאיות בתנ"ך] ב[[אתר הניווט בתנ"ך]]
* [[יחזקאל קוטשר]], [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4579 נוסח המסורה של ספר ישעיהו בהשוואה לנוסח ישעיהו במגילות מדבר יהודה]
* [http://mikrarevivim.blogspot.com/?zx=ca9973d4fdc6ef30 "אקדח" שאינו יורה], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא, הוראה וחינוך
== הערות שוליים ==
| |||