טבע עירוני בירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: עדיף כך |
אין חשיבות למספרים - אינם מעידים על חשיבות אתר אחד על-פני אחר. נתון טכני לחלוטין. |
||
שורה 2:
==מאפייני אתרי טבע עירוני==
אין הגדרה מחייבת לאתר טבע עירוני, מלבד העובדה שעל האתר להיות בתחומי עיר או בתחומי תכנון העיר. התפיסה הרעיונית של אתרי טבע עירוני ושילובם איננו חדש לחלוטין ונכון לשנת [[2008]] ניתן למצוא את שילוב הקונספציה בערים גדולות בעולם כחלק ממגמה ההולכת ותופסת אחיזה בעריכת תוכניות מתאר. ב[[לונדון]] קיימת מזה זמן רב, מערכת רחבת היקף של אתרי טבע עירוניים המחולקים לאתרים לפי רובע, ואתרים שכונתיים, גם ב[[ניו יורק]] ו[[ברצלונה]], נעשה ניסיון בשילוב אתר טבע וזאת מעבר לשימור פארקים, במקומות אלו בוצע שיקום של אזורים עירוניים לטובת שמורות טבע וחיי הבר.
שורה 14 ⟵ 13:
ארגונים ירוקים ובראשותם [[החברה להגנת הטבע]] מנהלים רשימה מקבילה, רחבה יותר של אתרי טבע עירוני ובראשם [[התחנה לחקר ציפורי ירושלים]].
===בריכת ממילא ובית הקברות===
{{ערך מורחב|ערכים=[[בריכת ממילא]], [[בית הקברות ממילא]]}}
[[תמונה:Mamilla33.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בריכת ממילא בקיץ 2004. ניתן לראות את חלוקת קרקעית הבריכה לשטח מרובה צמחייה (הקרוב יותר לצופה) ולשטח עקר. היקוות המים בחורף מתקיימת בשטח העקר - השטח המזרחי של הבריכה.]]
בריכת ממילא היא בריכת אגירה ב[[ירושלים]], הממוקמת במזרחו של [[גן העצמאות (ירושלים)|גן העצמאות]], בתחומו של [[בית הקברות ממילא]] בין [[רחוב הלל]] לרחוב אגרון. חלק מהבריכה בנוי וחלק ממנה חצוב בסלע. הבריכה היא בגודל 97×65 [[מטר]] ועומקה המרבי הוא 6.6 מטרים. למרות ניתוקה של הבריכה מאגן ההיקוות הטבעי שלה, בימי ה[[חורף]] מתנקזים אל הבריכה מי [[גשם|גשמים]] מועטים, ויוצרים [[שלולית חורף]] בכמחצית משטח קרקעית הבריכה. זוהי שלולית החורף היחידה באזור ירושלים.{{הערה|1=[http://www.02net.co.il/site/templates/inPage.asp?catID=5&subID=37&docID=15375 קהילת הקרפדות עזבה את מרכז העיר], באתר 02net,{{כ}} 13 באפריל 2005}} המערכת האקולוגית שמתקיימת בכל חורף בבריכה כוללת סרטנים זעירים, אצות וקרפדות, שמתעוררים לחיים שם עם הצפת השלולית.
===גבעת התנ"ך===
▲אתר טבע עירוני מספר שתיים בתוכנית המתאר. גבעת התנ"ך היא גבעה חשופה מעל [[תיאטרון החאן]] ב[[ירושלים]] מול [[תחנת הרכבת ירושלים]]. הגבעה נמצאת על קו פרשת המים של ירושלים - מצד אחד [[עמק רפאים]] הזורם לים התיכון ומצד שני [[גיא בן הינום]] ו[[נחל קדרון]] הזורמים ל[[ים המלח]]. במורד הגבעה נמצאת [[כנסיית אנדראס הקדוש (ירושלים)|כנסיית אנדראס הקדוש]] הצופה לעבר [[גיא בן הינום]] ו[[הר ציון]]. הגבעה היא אחת משש הכיפות האחרונות שנותרו ללא בניה בעיר. למרות שטחה המצומצם, הגבעה מתמלאת ב[[פרח|פריחה]] צפופה בעונות המעבר- ב[[סתיו]] נמצא בה בעיקר את הפרח [[בן-חצב סתווני]] וריכוז מרשים של [[חצב מצוי|חצבים]]. ב[[אביב]] הגבעה מתכסה במרבדי [[כלנית|כלניות]] [[נורית|ונוריות ירושלים]]. ב[[חורף]] ניתן לחזות במעבר [[עופות דורסים]] ועופות דואים אחרים מעל הגבעה וכן במספר [[חוגלות]] הנוחתות לביקור.{{הערה|[http://www.jboarchive.com/urbanic%20nature/bible%20hill.htm גבעת התנ"ך], באתר ארכיון החדשות של התחנה לחקר ציפורי ירושלים}}
יש הסוברים{{מקור}} כי זהו ההר המוזכר ב[[ספר יהושע]] (טו ח) בהקשר לגבולות נחלת [[שבט יהודה]]: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל '''אֶל-רֹאשׁ הָהָר''', אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה."
שורה 33 ⟵ 28:
===עמק פרי הר===
{{ערך מורחב|עמק הצבאים}}
▲אתר טבע עירוני מספר שלוש בתוכנית המתאר. עמק פרי הר ידוע גם בשם "עמק הצבאים" הוא [[עמק]] פתוח המשתרע על שטח של 205 [[דונם]] בלב [[ירושלים]], בין השכונות [[גבעת מרדכי]], [[צומת פת]] ו[[כביש בגין]]). הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר של כעשרים וחמישה [[צבי|צבאים]] החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה ה[[חקלאות|חקלאית]] של [[מעלה החמישה]] ו[[קרית ענבים]]. ה[[קיבוץ|קיבוצים]] חכרו את הקרקע מ[[מינהל מקרקעי ישראל]] בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור המרכז. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות [[חקלאות|חקלאיות]], עד שהשימוש החקלאי בה הפך להיות לא כדאי מבחינה [[כלכלה|כלכלית]].
ניתוק העמק יצר מעין מכלאת ענק בה מתקיימים הצבאים כבר מעל 10 שנים. תוכניות בניה שהוגשו על ידי יזמים בהזדמנויות שונות עוררה התנגדות והביאו להתארגנות של תושבים וגופים חברתיים וסביבתיים. בעקבות ההתנגדות העזה בוטלה התוכנית והעמק הוכר כאתר המיועד לאתר טבע עירוני מלבד הצבאים מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.
===חורשת הירח===
▲אתר טבע עירוני מספר ארבע בתוכנית המתאר. '''חורשת הירח''' היא חורשת [[אורן|אורנים]] בשכונת [[טלביה]] ב[[ירושלים]], מול [[תיאטרון ירושלים|התיאטרון]]. השכונה גובלת מדרום ברחוב [[גדליהו אלון]], ורחוב [[הגדוד העברי]] ומצפון ברחוב [[דובנוב]] ורחוב [[שופן]]. במרכז החורשה עובר כביש שמחבר את רחוב [[דוד מרכוס]] ורחוב [[כ"ט בנובמבר]]. החורשה משמשת כאתר נופש פעיל לתושבי העיר ומתקיימות בה פעילויות בתי ספר, חוגי טבע ותנועות נוער ומדורות [[ל"ג בעומר]]. החורשה ניטעה בסוף [[המאה ה-19]] לשמש כגן סביב [[בית החולים הנסן|בית החולים למצורעים]] שהוקם בסמוך.
בתחילת שנות השמונים הוכשר חלק מן החורשה כמגרש חניה זמני לשבע שנים לשימוש באי התיאטרון. בפועל קיים המגרש הזמני כעשרים וחמש שנה, במהלכן עלו ונפלו תכניות בניה שונות במתחם החניון והחורשה. רק לאחרונה, ולאחר מאבקים ציבוריים של תושבי השכונה ופעילי [[איכות הסביבה]], הוכרזה החורשה כאתר טבע עירוני. בשטח ששימש כחניון ייבנה פרויקט מגורים ותחתיו חניה תת-קרקעית, אך כמעט ללא פגיעה ישירה בחורשה הקיימת.
שורה 47 ⟵ 40:
===נחל כוס ויער גילה===
▲אתר טבע עירוני מספר חמש והגדול בשטחו מכל שאר האתרים. יער גילה גולש משולי שכונת [[גילה]] שבה הוא גובל לכוון נחל כוס. היער הוא תוצאה של פעולות נטיעה אינטנסיביות מעשה ידי אדם ומגוון העצים בו כולל [[אורן|אורן ירושלים]], [[ברוש מצוי]] ועצי [[זית]]. ביער ניתן למצוא בעלי חיים מקומיים ובהם [[תן זהוב]], [[שועל מצוי]], [[צבי ארץ ישראלי]] ו[[חוגלה (עוף)|חוגלה]], ביער נתגלו אתרי קינוי של [[בז מצוי]].
נחל כוס, הוא אחד מיובליו של [[נחל רפאים]]. הנחל יורד מכוון גילה ל{{ה|גן הטכנולוגי מלחה}}. הנחל נקרא על שם [[כוס החורבות]] שפרטים ממנו מקננים בנחל.{{הערה|עמיר בלבן, [http://www.jboarchive.com/urbanic%20nature/kolhair4.htm הפינה של עמיר בכל העיר - סחלב עם בולבול על כיפת כוס], באתר ארכיון החדשות של התחנה לחקר ציפורי ירושלים}}
| |||