רב שמואל בן חפני גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q457187
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''רב שמואל בן חפני גאון''' (או '''שמואל בן חפני הכהן''') (או בראשי תיבות '''רשב"ח''') - הוגה, [[פרשני המקרא|פרשן]] ו[[פוסק]] בתקופת ה[[גאונים]]. גאון [[ישיבת סורא]] שב[[בבל]] בין השנים [[998]]-[[1013]]. נולד בשנות השלושים או שנות הארבעים המוקדמות של המאה העשירית, לרבלאביו [[רב חפני הכהן]] ששימש כדיינאכ[[דיינא דבבא]] ב[[ישיבת פומבדיתא]] בתקופת רב [[נחמיה גאון]] (אחיו של חפני הכהן).
 
==חיבוריו==
מחבר פורה אשר כתב כשישים וחמישה חיבורים שורבם נכתבו בלשון ערבית אבל בכתב עברי. כן כתב [[שו"ת]] בעברית, ערבית ו[[ארמית]]. תחומי הכתיבה שלו נרחבים: פרשנות מקרא, פרשנות תלמוד, הלכה, מתודולוגיה תלמודית ופילוסופיה. רשב"ח כתב את חיבוריו בערבית-יהודית ורובם ככולם נעלמו לאחר ירידת המרכז בבבל. החיבורים נשכחו מלב במהלך ימי הביניים ונותרה רק עדותו של אברהם אבן דאוד בספר הקבלה (וממנו העתיק המאירי) שרשב"ח "חיבר ספרים הרבה". עם גילויים של גניזות קהיר נתגלו השרידים של חיבורי רשב"חרב שמואל הכהן, אולם גם עתה, למעלה ממאה שנה לאחר גילוי הגניזות, נשארו בקרן זווית רוב חיבורי ההלכה של הגאונים, ובהם חיבורי רשב"חרב שמואל הכהן.
 
==הגותו==
בתחום הפילוסופיה אימץ רשב"חרב שמואל הכהן את האסכולה הבצרית של ה[[כלאם]] המועתזיליה[[מועתזילי]], והיה מעורה בחיים התרבותיים של הסביבה המוסלמית. לפי עדותו של חתנו רב [[האי גאון]], בן חפני "הירבה לקרות בספרי הנוכרים", כלומר בספרי חכמי הכלאם המוסלמים. הוא פירש את המקרא בצורה רציונלית, דחה את האמונה ב[[שד (מיתולוגיה)|שדים]], ב[[כישוף|כשפים]] וב[[אסטרולוגיה]], וטען כי ה[[נס|נסים]] יכולים להיות אך ורק על ידי הנביאים ולא על ידי הצדיקים.
==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ דעת|2884}}